השבוע התקיים דיון שלישי בעתירה שהגישה התנוע לחופש המידע לחשוף את כלל הנחיות פרקליטות המדינה. השופט רם וינוגרד דחה את בקשת משרד המשפטים למחוק את העתירה על בסיס מתווה שהציג המשרד לפרסום עתידי של ההנחיות בלו"ז ארוך ולא ודאי.

בדיון נקבע מתווה מקוצר לפרסום הרשימה וההנחיות. דיון נוסף בעתירה ייערך בעוד חצי שנה. עדכון על ההתקדמות יימסר לתנועה.

מאז אפריל 2020 מתנהלת בבית המשפט המחוזי בירושלים עתירת התנועה לחופש המידע בדרישה לחשוף לציבור את כל ההנחיות והנהלים של הפרקליטות שאינם מתפרסמים תחת "הנחיות פרקליט המדינה". מדובר בהנחיות ונהלים שהוציאו מנהלי הפרקליטות השונים ושמנחים בפועל את עבודת הפרקליטות וגופים נוספים כמו המשטרה. לפי חוק חופש המידע חובה לפרסם הנחיות אלו, אך הפרקליטות מסרבת לעשות כן מזה שנים – בין באופן יזום ובין כמענה לדרישת התנועה.

הדיון השלישי בעתירה היה מוצלח במיוחד. השופט וינוגרד סירב לקבל את בקשת משרד המשפטים למחוק את העתירה על בסיס מתווה עתידי מעורפל לאיתור ולפרסום של כלל ההנחיות, והורה: רשימה של 326 ההנחיות שכבר נאספו ממנהלי יחידות הפרקליטות השונות בעקבות הדיון הקודם, תפורסם לציבור תוך 3 חודשים (באופן שיאפשר לכל אדם שמתעניין בהנחיה מסוימת, לפנות ולבקש אותה פרטנית); תוך 3 חודשים נוספים יסתיים עיקר הבחינה של כלל ההנחיות, ותוצאותיה יימסרו לתנועה; ובינתיים כל הנחיה שתעבור "תיקוף" תפורסם מיידית.

 עוד נקבע כי דיון נוסף בעתירה יתקיים ב-19.1.2022.

השופט הבהיר למשרד המשפטים שרק לאחר שיקבל תמונה מגובשת של היקף ההנחיות שעתידות להתפרסם, יכריע סופית בעתירה.

את העתירה הגישה התנועה ביחד עם הפעיל החברתי גיא זומר. את שניהם מייצגים עו"ד רענן גלעדי והיועצת המשפטית שלנו, עו"ד איה מרקביץ'.

פרוטוקול הדיון

לדיון הקודם בבית המשפט

לדיון הראשון בבית המשפט

העתירה שהגשנו

לכתבה ב"גלובס"