דילוג לתוכן העמוד

רחלי אדרי, מנכ"לית התנועה, בנבחרת המנהיגות המבטיחה של "גלובס"

הכתבה של ניצן שפיר ב"גלובס"

כמעט שנתיים חלפו מאז פרצה הקורונה לחיינו במרץ 2020, כשהמאבק המיידי אילץ את הממשלה לקבל החלטות קשות, חסרות תקדים, עם מידע מועט על המחלה תוך הנחתת גזירות קשות על הציבור שנותר מבולבל.

ההחלטות התקבלו בישיבות ממשלה, בדיונים שהיו חסויים מהציבור. ממשלת המעבר דאז עמדה בסירובה לחשוף את תוכן הדיונים, כאשר היא נסמכת על תקנון הממשלה וחוק יסוד הממשלה. החוק, לעמדתה, קובע כי כל ישיבות הממשלה, גם לא בתחום הביטחוני – יתנהלו תחת חיסיון – מה שאומר שהן לא ייחשפו ב-30 השנים הבאות.

מנכ"לית התנועה לחופש המידע, עו"ד רחלי אדרי-חולתא, יצאה אז למאבק משפטי עם שורת גופי תקשורת, בהם גלובס, כדי לאפשר את חשיפת המידע לציבור. לאחרונה קיבל המאבק רוח גבית משופטי בג"ץ, שהוציאו צו על תנאי המורה למדינה להסביר מדוע לא יפורסמו התמלילים. "אנחנו רוצים ליצור הבחנה בין דיונים אזרחיים לבטחוניים", אומרת אדרי-חולתא. "זה משבר בריאותי-אזרחי – אין פה מה להסתיר. ככל שהציבור יקבל הסברים, ויראה שיש מדיניות סדורה, כך מידת האמון תעלה וגם יכולת הציות".

"מה שאומר ראש הממשלה בתוך החדר צריך להיות זהה למה שהוא אומר בחוץ. ואם יש פער – הציבור צריך לדעת. הכי גרוע עכשיו זה ההדלפות, כשכל אחד מדליף לפי איך שזה משרת אותו".

מעבר למאבק הנקודתי בחשיפת תוכן דיוני הממשלה, אדרי-חולתא מספרת על אפקט רחב יותר שהתחולל: "המאבק לחשיפת התמלילים הביא לשינוי בתפיסה הציבורית – והציבור סוף סוף הבין את חשיבותם של הנתונים בעת קבלת החלטות. רואים את זה בין היתר כשבגלים הקודמים, נתוני התחלואה והדיון על מספר המתחסנים החלו לפתוח את מהדורות החדשות. או כשעתרנו נגד משרד הבריאות על הסירוב שלו להעביר נתונים שהמדינה מסרה לפייזר: כשהעלינו את המידע – האתר שלנו קרס".

התנועה לחופש המידע קמה מתוך מטרה לקדם את חוק חופש המידע, שמעגן את זכותו של כל אזרח ותושב לקבל מידע מרשות ציבורית, בכפוף למגבלות מסוימות . הארגון פועל באמצעות בקשות לגופי ממשלה ועתירות לבג"צ, ובשיתוף פעולה עם הציבור, עיתונאים, גופי תקשורת וגופי חברה אזרחית. בשלוש וחצי שנות הפעילות שלה כמנכ"לית התנועה, הביאה אדרי-חולתא לחשיפת מידע בעל השפעה על הציבור הישראלי – בין היתר בחשיפת הוצאות מעון ראש הממשלה, חשיפת הנתונים על חיסוני הקורונה בקופות החולים, ציוני הבגרות והמיצ"ב, פרסום נתוני פשיעה ועוד.

הישג נוסף של התנועה היה בחשיפת הנחיות פנימיות של הפרקליטות, אותה מגדירה אדרי-חולתא כ"רעידת אדמה בפרקליטות". מדובר בהנחיות פרטניות המסייעות לעבודת הפרקליטות ולפיהן פועלים הפרקליטים.

אבל אל תתבלבלו מרשימת החשיפות – הדרך להשגת המידע, מספרת אדרי-חולתא, רוויה קשיים: "את המידע הקשה והמורכב המדינה לא נותנת, אלא אם בית המשפט מכריח אותה. המדינה כברירת מחדל תמיד תגיד לא. ועל הדברים שלא נוחים לה – על אחת כמה וכמה.

"המדינה מתנהלת בשיטת מצליח. יוצא שאנחנו משלמים כ-3,000 שקל כדי לקבל מסמך. למשרדי ממשלה אין תמריץ לא להפר את החוק. לא יכול להיות שצריך לשלם אלפי שקלים כדי לקבל מידע היום. עד שזה לא יתחיל לעלות למדינה כסף היא לא תשנה את ההתנהלות שלה".

אילו גופים מצטיינים במסירת מידע, ואילו לא?
"הכנסת מתנהלת בשקיפות גבוהה. רוב הבקשות אליה נענות בחיוב. משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה מאוד קשים, וכמובן – גופי הביטחון".

פוליטיקה? בחיים לא

התנועה לחופש המידע הוקמה ב-2004 ורשומה כעמותה, אתגר כלכלי בפניי עצמו. עם זאת, מתגאה אדרי-חולתא: "התנועה היום היא גוף יציב מבחינת משאבים. כמנהלת, זה הישג שיש לי 5 עובדים עם יציבות תעסוקתית ואופק, במגזר השלישי זה לא מובן מאליו. אנחנו גוף קטן ביחס למידת ההשפעה שלנו: העובדה שהשיח בישראל השתנה ויש דרישה לשקיפות – זה לא תהליך שקרה מעצמו. זו עבודה סיזיפית שלנו ושל גופי חברה אזרחית נוספים שמחנכים את הציבור לדרוש יותר מנבחריו, לקחת חלק בהליך הדמוקרטי. אני חושבת שזה תהליך מאוד חשוב. תהליך של התבגרות שיוביל אותנו להיות חברה צודקת יותר".

אדרי-חולתא גדלה בעפולה, התחנכה בקיבוץ מזרע ולמדה תואר ראשון ושני במשפטים באוניברסיטת תל אביב. היא מתגוררת היום במושב היוגב עם בן זוגה יותם ושני ילדיה – עלמא ומעיין, אבל חולמת לחזור לתל אביב.

בתפקידה הקודם שימשה כמנהלת ארגון מעש, שקם אחרי המחאה החברתית של 2011, ועוסק בעבודת מדיניות בתחום גיוס כוח אדם וחיזוק המגזר הציבורי. קודם לכן הייתה היועצת המשפטית של התנועה לחופש המידע.

כשאני שואלת אותה על תוכניות מקצועיות לעתיד, היא משיבה: "המקום הכי משפיע הוא בממשלה, אז ארצה להיות שם, בכל מה שקשור במידע. יש גם את ארכיון המדינה שצריך לעבור ניעור". ומה עם קריירה פוליטית? "חס וחלילה".

יו"ר התנועה, נדב איל, על רחלי אדרי:

רחלי אדרי־חולתא היא בראש ובראשונה אחת המשפטניות המובילות בישראל בתחום חופש המידע והאיזונים המורכבים הקשורים בו – בין אינטרס ציבורי, שיקולי פרטיות, וזכות הציבור לדעת. אין בישראל עמותה המייצרת יותר סיפורים בלעדיים, יומיומיים, מהתנועה לחופש המידע; עיתונאים וגופים אחרים מקבלים בקביעות סיוע משפטי שיגיע, אם יש צורך, עד בית המשפט העליון. התנועה עצמה יוזמת מהלכים שיש להם חשיבות, ורבים מהמהלכים האלה מתחילים בצוות המצומצם שלה.

אדרי חולתא – תמיד בקור רוח, בדרך ארץ, בלי להתרגש ובתחכום רב – הובילה את התנועה לשנתיים של הצלחות יוצאות דופן וחשיפה ציבורית גבוהה. אין ספק שזו רק ההתחלה עבורה.

עזרו לנו להמשיך להילחם על המידע
בואו לעגל לטובה לתנועה
היכנסו עכשיו, זה לוקח דקה, ותרמו לנו את האגורות מהעודף בכל קנייה. קניתם ב-99.90 ₪? תרמתם לנו 10 אגורות. כ-5 שקלים בחודש במצטבר. בשבילנו זה המון. ❤️