כירורג הסתיר מחולה שבניתוח לשאיבת שומן שכח בגופה נקז; רופאה בדתה תוצאות בדיקות שכלל לא ביצעה; לחולה אחד הוזרק החומר הלא נכון; חולה אחר נותח ברגלו הבריאה אלה רק כמה דוגמאות לרשלנות של רופאים שאותן אולץ לחשוף משרד הבריאות בעקבות דרישת התנועה לחופש המידע.

לאחר התדיינות משפטית שנמשכה למעלה משלוש שנים הורה בית המשפט המחוזי למשרד הבריאות לפרסם 40 פרשות שנדונו בבית הדין למשמעת של המשרד בשנים 2000-2005. מדובר בתלונות על רשלנות והתנהגות לא ראויה של רופאים שהובאו לבית הדין למשמעת במשרד הבריאות המשמש למעשה כבית משפט לרשלנות רפואית.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד אילן יונש, מבקשת התנועה לחופש המידע לקבל את שמות הרופאים שהורשעו בבית הדין, פרטי ההליך, הסיבה, ומהות העונש. משרד הבריאות סירב תחילה למסור את המידע, אך בעקבות הגשת העתירה שינה את עמדתו והסכים לפרסם את המידע. אלא שאז החליטה להיאבק נגד הפרסום ההסתדרות הרפואית והגישה עתירה נגד התנועה לחופש המידע ומשרד הבריאות על שהסכים לפרסם את המידע.

בית המשפט, כאמור, דחה את העתירה והורה לפרסם את המידע המבוקש. בהחלטתה כותבת השופטת דרורה פלפל: "לציבור זכות לדעת מי הם הרופאים שהורשעו בדין, כיצד התנהל ההליך נגדם, מהו המעשה המיוחס להם ומה היה עונשם". השופטת מוסיפה כי "לבעל מקצוע שמורשע, לא יכולה להיות ציפייה לגיטימית שהרשעתו תישאר במחשכיו של ארכיון זה או אחר, ולא תצוף לעין הציבור…שלאורך זמן הרשעתו תוסתר באמצעים טכניים שזכרם לא בא בחוק, והציבור לא ימחה".

מהחומר שנמסר לפרסום עולה כי העונשים שקיבלו הרופאים הרשלנים מקוממים בקלותם ונעים בין נזיפה להשעיה בת כמה חודשים או פחות.

חומרים נוספים שהותרו לפרסום יועלו לאתר במהלך השבוע.

רן רזניק כותב ב"הארץ" על העתירה והחומר שפורסם בעקבותיה