המדינה רוצה שניפרד מהרכב הפרטי ונעבור לתחבורה ציבורית – אבל לעובדים שלה היא משלמת בנדיבות על אחזקת רכב, ומוציאה מיליונים שקלים גם עבור חנייה חינם לרכבם הפרטי. איך זה בדיוק מסתדר?

בעקבות בקשת מידע שהגישה התנועה לחופש המידע, באמצעות הסטודנטים ירדן חורי ועידו דבי מהקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל, נחשפו העלויות שמוציאה המדינה על שכירת חניות לעובדיה: ב-2021, הוציא משרד האוצר 1.67 מיליון שקל, משרד התחבורה 2.42 מיליון, והחברות הממשלתיות הוסיפו עוד מאות אלפי שקלים.

חברת נת"ע, האחראית על הקמת הרכבת הקלה בגוש דן, שכרה חניות בעלות של 92 אלף שקל; נתיבי איילון, שהמטה שלה נמצא סמוך לתחנת רכבת הראשונים, הוציאה כ־77 אלף שקל; רכבת ישראל שכרה מקומות חנייה לעובדים תפעוליים ב־125 אלף שקל; וחברת נתיבי ישראל שילמה כ־1.5 מיליון שקל בכל שנה בשנים האחרונות על שכירת חניות. סך הכל, הגופים שנבדקו באופן מדגמי אחראים להוצאה ציבורית של 5.9 מיליון שקל מדי שנה רק על שכירת החניות.

העיתונאי אסף זגריזק שמביא את המידע ב"גלובס" כותב כי "מדובר בהערכת חסר, שכן עובדים יכולים להחנות גם בחניונים שנמצאים בבעלות אותם גופים. כך למשל, עובדי משרד האוצר מחנים בתל אביב וברמלה בחניונים בבעלות המדינה, ועובדי הרכבת יכולים להחנות באחת מ־200 החניות השמורות להם בחניון הענק והרב־קומתי שהוקם מעל תחנת הרכבת לוד.מקומות חנייה אלו גם לא ממוסים. במקרה של ביטוח לרכב – המיסוי הוא הפוך והמדינה כמעסיק משלמת אותו".

ברכבת ישראל ובנתיבי איילון מסרו ל"גלובס" שהם מציעות לעובדים גם מתקני עגינה לאופניים ומקלחות. בנתיבי איילון אף יתחילו בקרוב פיילוט ליצירת הרגלי הנסיעה של העובדים במתחם המשרדים שבו יושבת החברה. במשרד התחבורה הגיבו כי "במסגרת התוכנית לצמצום השימוש ברכב הפרטי, יזם המשרד תכנית להרחבת מערך ההיסעים למשרדי הממשלה, וכן פתרונות הגעה חלופיים לרכב הפרטי". לעומתם, יתר הגופים ומשרדי הממשלה לא השיבו לשאלת גלובס – כיצד הם מעודדים את עובדיהם להשתמש בתחבורה הציבורית.

המידע שקיבלנו ממשרד התחבורה

תשובת משרד האוצר

המידע ממשרד האוצר

המידע מנתיבי ישראל

המידע מנ.ת.ע