משרד החינוך הודיע כי יפרסם את דו"ח האקלים הבית ספרי, זאת לראשונה מאז 2019. המשרד נדרש לפרסום את המידע בעקבות מאבק שניהלה התנועה לחופש המידע והסתיים בפסיקת בג"ץ ב-2012 שקבע כי יש לפרסם את תוצאות בחינות המיצ"ב בחתך בית ספרי. במשרד החינוך מעולם לא השלימו עם הפסיקה הזאת, והעדיפו לשנות את מבנה הבחינה כמה פעמים.

עיתונאית "הארץ" שירה קדרי-עובדיה מספרת על השתלשלות העניינים: 

ב-2013, הקפיא שר החינוך שי פירון את הבחינות בנימוק כי הן הפכו "לשוט המכה בבתי הספר, במורים ובתלמידים", ובתקופתו הוחלט להפחית את תדירות הבחינות כך שייערכו אחת לשלוש שנים. ב-2019 הגיעו במשרד החינוך למסקנה כי בבתי הספר נפוצה תרבות כה נרחבת של פגיעה בטוהר הבחינות, עד שלא ניתן לסמוך על מהימנות הבחינה, ולכן לא פרסמו את ההערכות. בשנים שלאחר מכן לא נערכו בחינות מיצ"ב בשל מגפת הקורונה, ובשנתיים האחרונות התקיימו בחינות חלקיות, בשפת אם בלבד. בנוסף, נערכו "שאלוני אקלים" שמטרתם לגבש תמונה בנוגע למצב החברתי בבית הספר. משרד החינוך נמנע מפרסום הנתונים של כל בית ספר, והסתפק בהעברתם למוסדות.

בפברואר 2023 גיבשה הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) מתווה שבמסגרתו הפסיק המשרד להעניק גם את הציון המספרי לבתי הספר, והחליף אותו בסקירה המתייחסת בין השאר לחוזקות ולחולשות של המוסד בהשוואה למוסדות במצב סוציו-אקונומי דומה. מאז פורסם הנוהל החדש להערכת מבחני המיצ"ב, שמר משרד החינוך על עמימות כשנשאל אם יפרסם את הסקירה הפרטנית שהעניק לכל בית ספר, או שיסתפק בפרסום הנתונים בחלוקה למגזרים או לפי רשויות מקומיות בלבד.

לאחר שנמנע מפרסום הנתונים בשנתיים האחרונות, שלחה התנועה לחופש המידע בחודש נובמבר האחרון מכתב מיצוי הליכים למשרד החינוך בדרישה לכבד את פסיקת בג"ץ ולפרסם את נתוני המבחנים. במשרד הודיעו כי יעבירו בחודש הבא את ההערכות למנהלי בתי הספר, ובתוך שבועות אחדים המידע יופץ לציבור הרחב.

עו"ד רחלי אדרי, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, אמרה ל"הארץ" כי "נראה שמשרד החינוך לקח את פניותינו ברצינות ואני מקווה שהנתונים אכן יתפרסמו כפי שקבע בית המשפט העליון". עם זאת, היא הוסיפה כי התנועה תמשיך לעקוב אחר האופן שבו יפרסם המשרד את הנתונים. לדבריה, אם משרד החינוך יימנע מפרסום נתוני דו"ח האקלים הבית-ספרי, "אנו ניאלץ לפנות לבית המשפט". אדרי הוסיפה כי "כבר חמש שנים שבישראל לא מתבצעת הערכה עקבית לבתי הספר. כיצד יודע משרד החינוך מה מצבם של התלמידים? למשל, ילד משדרות שהתחיל כיתה א' בשנת הקורונה וחווה שלושה סגרים ארוכים. על בסיס מה יקבל משרד החינוך החלטות ביחס להקצאת שעות לימוד ומשאבים? אף אחד לא אוהב שמודדים אותו ותמיד יש קשיים במדידה, אבל זו חלק מהאחריות של מדינה בחוזה הלא כתוב בינה לבין אזרחיה".