התנועה לחופש המידע עתרה נגד הנהלת בתי המשפט לאחר שלא השיבה לבקשה למסור נתונים על תיקים פתוחים שממתינים לפסק דין יותר מחצי שנה. בבקשת המידע ביקשנו את הנתונים בחלוקה לבתי משפט, מחוז, ערכאה, שופט וסוג הליך. לאחר שחלפה יותר מחצי שנה מהגשת הבקשה – הוגשה העתירה, באמצעות עו"ד דן רוזנטל.

מידע דומה נמסר בעבר בעקבות מאבק משפטי שניהל דה מרקר נגד הנהלת בתי המשפט, והסתיים ב-2014 בניצחון של העיתון בבית המשפט העליון.

פסק הדין קבע בדעת רוב כי יש למסור את המידע על התיקים הפתוחים בבתי המשפט המחוזיים ובבית המשפט העליון, לפי תאריך הפתיחה של התיק ושם השופט המטפל. הנהלת בתי המשפט טענה כי פרסום מספר התיקים הפתוחים לצד שמות השופטים יפגע בתפקודה. טענה נוספת היתה שפרסום המידע אינו משקף את העומס האמיתי, וכי התמקדות בפן האישי, בשעה שהנתונים על העומס אינם משקפים בהכרח את יעילות הטיפול השיפוטי, תפגע בתפקוד השופטים ובאמון הציבור.

בפסק הדין בערעור בעליון כתבה השופטת ארבל:

"דווקא מתוך הכרת העומס הכללי במערכת המשפט, דווקא לאור השקיפות המאפיינת את פעולת בתי המשפט, נראה כי הימנעות ממסירת הנתונים שהתבקשו, ואשר לציבור זכות לקבלם, משדרת מסר קשה של ניסיון להותיר בעלטה את פרטי פעולתם של בתי המשפט. אני סבורה כי אין למערכת דבר להסתיר. אני סבורה כי יהיה נכון שהציבור ייוודע לעבודה הסיזיפית כמו-גם לעומס הבלתי נתפס בו עובדים השופטים. דווקא מתוך התפיסה הגורסת כי השופטים פועלים בכל אורחותיהם בגלוי, לאורן של קרני השמש, לא יהיה זה נכון להימנע ממסירת המידע מנימוקים שמשקפים בעיקר חוסר אמון בחוסנם של השופטים ובמחויבותם המלאה לשליחותם".

אולם למרות המילים המהדהדות האלה בפסק הדין שניתן לפני כעשור, הנהלת בתי המשפט לא השיבה לפניית התנועה למסור את הנתונים. בעתירה שהגשנו התייחסנו לכך שהדו"ח השנתי שמפרסמת הנהלת בתי המשפט לא נותן מענה לבקשה כי אין בו פילוח לפי שופטים ומספר התיקים הפתוחים, כמו שהתקבל בפסק דין דה מרקר. ובנוסף ניכר שהנהלת בתי המשפט מתחמקת ממסירת המידע.

העתירה שהגשנו