משרד החינוך מעביר לישיבות חרדיות כ-1.3 מיליארד שקל בשנה – אבל לא טורח לפקח עליהן. המשרד אמור לבדוק כמה מתוך התלמידים הרשומים בישיבות – באמת לומדים בהן. אבל מתברר שבמקום לחשוף תלמידים פיקטיביים – הפיקוח פיקטיבי. מהמידע שקיבלנו מהאגף למוסדות תורניים מתברר שמדי שנה רק כ-26 ישיבות מתוך 2,000 נקנסות – ובסכום מגוחך של 0.11% מתקציב הישיבות.

שמחנו לעזור לעיתונאי "כלכליסט" שחר אילן לקבל את המידע.

איך עובד "מנגנון הפיקוח" על הישיבות? לדברי אילן, הבעיה היא לא רק הביקורת הבודדת שנערכת פעם בשנה אלא העברת המידע בין מוסדות על כך שהפקחים הגיעו לעיר, מה שמאפשר לאסוף תלמידים או מי שיתחזו להם ועוד תרגילים (למשל, תלמיד שיזדהה בשמם של כמה תלמידים תוך ניצול הקושי של חילונים לזהות חרדים). אחת הסיבות לדלות הביקורות בישיבות היא הלחץ הכבד שמפעילים פוליטיקאים חרדים כמו יו"ר ועדת הכספים לשעבר משה גפני בכל פעם שהביקורות מתגברות.

קראו עוד: על מדינה שלא רוצה לפקח – באוצר ידעו על החוב של רשת החינוך החרדית – אך החליטו להגדיל את תקציבה.

המענה של משרד החינוך

הפחתות תמיכה בישיבות 2020-2024

חוזר מנכ"ל