לא ייתכן שארגון העובדים המרכזי יפעל ללא שקיפות / יובל לבנת
באחרונה פורסם שבכירים בהסתדרות משמשים במקביל דירקטורים בתשלום בחברות שבשליטת בעלי הון שונים. הכיצד זה שתקופה כה ארוכה לא ידע על כך הציבור דבר? התשובה נעוצה, בין השאר, באופי ההתאגדות של ההסתדרות. כאשר הוקמה ההסתדרות ב-1920, היא התארגנה לפי החוק העותומני על אגודות מ-1909. בג"ץ פסק כי "ההסתדרות מצאה אותו נוח מאוד: הוא הניח לכל אגודה, ובכלל זה להסתדרות הכללית, חופש פעולה רחב, והיא פועלת לפי חוק זה מאז ועד היום". ב-1980 נחקק חוק העמותות. ארגוני עובדים חדשים נדרשו להתאגד על פי חוק זה, המחייב אותם לדווח לרשם העמותות במגוון נושאים.
כך, לדוגמה, עמותה נדרשת להגיש לרשם אחת לשנה דו"ח כספי, וכן "דו"ח מילולי", שכולל פירוט של עניינים שונים, ובהם "תאגידים שנושא משרה בעמותה הוא נושא משרה בהם". דו"ח זה, קובע חוק העמותות, יהיה פתוח לציבור. צא ולמד: לו היה נושא משרה פלוני ב"כוח לעובדים" חבר בדירקטוריון כלשהו – היה מחויב הארגון לדווח על כך לרשם העמותות, והמידע היה הופך מיד נגיש לכלל הציבור. ההסתדרות, לעומת זאת, יכולה להסתיר מידע חיוני מעין זה לאורך שנים. זהו אבסורד. ההסתדרות היא ארגון העובדים הוותיק והגדול במדינה. לא ייתכן שדווקא ארגון העובדים המרכזי בישראל יפעל ללא שקיפות מינימלית, שעה שארגוני העובדים החדשים והקטנים יותר נדרשים לחשוף נתונים רבים לרשם העמותות ולציבור.
הפתרון המיידי והפשוט ביותר למצב זה נמצא בהוראות חוק חופש המידע. חוק זה קובע שלכל אזרח ישראלי הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית. ההסתדרות עונה על הגדרה זו. בנוסף, ההסתדרות כפופה לביקורתו של מבקר המדינה בכל עניין למעט בפעילותה כאיגוד מקצועי. מכאן, שלפחות ביחס לכל אותם עניינים שאינם איגוד מקצועיים, ניתן להחיל עליה את חוק חופש המידע, ובלבד ששר המשפטים יוציא צו בעניין. שר המשפטים, יש לציין, כבר הוציא צווים שכאלה בעבר, ביחס לגופים כגון המוסדות להשכלה גבוהה וקופות החולים. בקשה להוציא צו להחלת חוק חופש המידע ביחס להסתדרות הוגשה באחרונה על ידי כותב שורות אלה בשם הפורום לאכיפת זכויות עובדים, והדבר נשקל כעת על ידי השר.
לו יוצא הצו המבוקש, יוכל כל אדם לקבל מידע באשר לשכר בכירי ההסתדרות, פעילות עסקית של ההסתדרות, חלוקת כספים בין המפלגות החברות במוסדות ההסתדרות, אופן בחירת נציגי ההסתדרות בגופים שונים, ומעורבות ההסתדרות בהתנהלותם של גופים קשורים, כגון נעמ"ת או רשת משען. נושאים אלה ואחרים אינם קשורים לפעילות של ההסתדרות כאיגוד מקצועי, ולכן אין בחשיפת המידע אודותיהם כדי לסכן את עצמאותו של ארגון העובדים. מאידך, יש במידע על עניינים אלה כדי לקדם את זכות הציבור לדעת, וכדי למזער את הסכנה של ניהול כושל ומופקר של ארגון עובדים כה מרכזי.
ההסתדרות היא גוף בעלי סממנים ציבוריים וצריכה להיות לה גם אחריות. הגברת השקיפות על מעשיה היא צעד ראשון בכיוון זה.
יובל לבנת הוא חבר בפורום לאכיפת זכויות עובדים
פורסם תחת: מאמרים
תגיות: אגודות עותומניות, הסתדרות
חדשות אחרונות
- 24 בספטמבר 2024בעקבות מאבק התנועה – פורסמו נתוני הפשיעה המעודכנים של המשטרה עד מחצית 2024
- 21 בספטמבר 2024רחלי אדרי בראיון פרידה: "למדינת ישראל יש די.אן.איי של הסתרת מידע"
- 19 בספטמבר 2024עתרנו נגד המשטרה: לחשוף את חוות הדעת הרפואית והמשפטית בנוגע לשימוש בגז פלפל לפיזור הפגנות
- 12 בספטמבר 2024התנועה חושפת את נתוני המשטרה: 981 בני אדם נרצחו בישראל בשש שנים, מתוכם 712 ערבים
- 4 בספטמבר 2024התרעות אמ"ן לפני ה-7.10 – נתניהו מסרב לחשוף אם הוזהר