הרוב מוחלט של המשפטים הפליליים בארץ עטופים רק בעטיפה של הליך משפטי – יש בהם הקראה, הודאה של נאשם, ולאור ההודאה הזו ניתנת מייד הכרעת דין. רק בשבוע האחרון לדוגמה, אישרו בתי המשפט בישראל הסדרי טיעון שנערכו עם נאשם בשידול לזנות, משגיח בבית חולים שהורשע בתקיפת נערה, קשיש שתקף ילדה ושודד תיקים מנשים. אלה נוספו לרשימה פחות אנונימית הכוללת את ענת קם, אמיר מח'ול, ג'קי מצא והרב הראשי של חיפה – גם הם הורשעו לאחרונה במסגרת הסדרי טיעון. גם טלי ירון אלדר, נציבת מס הכנסה לשעבר, מקיימת מגעים עם הפרקליטות לגבי חתימה על הסדר טיעון, וכך גם העבריין זאב רוזנשטיין. השופט הציע גם לרפי פלד לשקול הסדר טיעון, והוא סירב. מה שמזכיר את המורשע מספר אחד – משה קצב – שסירב לעסקת הטיעון שהוצעה לו.

למרות שהסדרי הטיעון מעולם לא עוגנו במפורש בחקיקה – מרבית המשפטים הפליליים בישראל מסתיימים בעסקה בין המדינה לנאשם. כמה בדיוק הסדרי טיעון עורכת המדינה עם עבריינים – על השאלה הזו, הטריוויאלית לכאורה, אין לאיש תשובה. כך הודתה המדינה בדיון שנערך לאחרונה בבית המשפט לעניינים מינהלים בירושלים, בעתירה שהגישו התנועה לחופש המידע ויוסף זוהר, באמצעות עו"ד אילן יונש. זוהר הוא תלמיד מחקר במחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, הכותב את עבודת הדוקטורט שלו בנושא "תופעת הסדרי הטיעון בישראל". תזת המחקר שלו היא שהסדרי הטיעון משתלטים על מערכת המשפט, והעומס בבתי המשפט הוא דווקא תוצאה של ריבוי הסדרי הטיעון.

אלא שהעדר הנתונים אולי פוגע במחקר של זוהר, אבל לא מפריע למדינה לקבוע כי "אין חולק כי הסדרי הטיעון מביאים לחיסכון במשאבי החקירה, התביעה ובית המשפט", כך נכתב בדברי ההסבר להצעת חוק  ממשלתית שנועדה להסדיר את השימוש בהסדרי הטיעון. ואולם, על מה נסמכת  הקביעה הנחרצת הזו? לדברי עו"ד יונש "העתירה שהגשנו מעידה שמדובר לכל היותר בהשערה, ואני מדגיש שמדובר ב'השערה', שהרי משרד המשפטים בעצמו הודה כי אין לו נתונים מדויקים ואמינים על היקף השימוש בהסדרי טיעון".

עו"ד יונש כתב מכתב בעניין לוועדת החוקה שדנה בימים אלה בהצעת החוק. "אין ספק שמדובר בנושא בעל חשיבות עליונה הנמצא על סדר היום הציבורי בעקבות כמה פרשות שנדונו בתקשורת ובראשן משפטו של הנשיא בדימוס משה קצב", כותב יונש, "לאור כל האמור, אנו קוראים לעצור את הליכי החקיקה עד לאיסוף הנתונים ופרסומם באופן שיאפשר דיון פורה ומקצועי בהצעה כמו גם דיון וביקורת ציבוריים הולמים".

חשוב להדגיש כי המידע שביקשנו אודות היקף השימוש בהסדרי טיעון חייב להיות נגיש ולהימצא בידי המדינה ללא קשר לפניינתנו, כך עולה גם מהנחיות פרקליט המדינה מ-1989 שבהן נכתב  כי "על מנת לאפשר מעקב אחר עריכת הסדרי טיעון והוצאתם אל הפועל, ייערך דיווח מסודר על ידי פרקליט המחוז בדבר הסדרי הטיעון במחוזו… בדרך זו, יקיים פרקליט המחוז פיקוח טוב יותר על ההסדרים, וניתן יהא לקבל מידע מדוייק על היקף השימוש בהסדרי טיעון, ועל תרומת ההסדרים לפעולת מערכת התביעה. יש לציין את דבר סיום התיק, בדרך של הסדר טיעון בדיווח על סגירת התיק במחשב".

בדו"ח המבקר מ-2001 נכתב כי "ככל שהשימוש בהסדרי הטיעון הופך לנפוץ יותר , ראוי שהדיווח והמעקב על אופן עריכתם יהיה מפורט יותר, כך שיבטיח אחידות במדיניות התביעה, שוויוניות ברמת הענישה ושקיפות. לשם כך, על התובע המשטרתי לקיים כלשונן את הנחיות פרקליטת המדינה לעניין פירוט השיקולים להסדר הטיעון וטיבו, לעניין הצגת תוכנו לבית המשפט ולעניין הדיווח עליו". אך גם בחלוף יותר מעשור מאז פורסם הדו"ח, הנחיות המבקר לא יושמו.

לעתירת התנועה לחופש המידע

לתשובת המדינה לעתירה (כולל הנתונים על הסדרי הטיעון)

לפרוטוקול הדיון בעתירת התנועה

למכתב של עו"ד יונש לוועדת החוקה של הכנסת

לכתבה בגלובס

לכתבה בכלכליסט

לידיעה קודמת בעניין