דילוג לתוכן העמוד

חדשות

סקר: הזכות למידע – או ניצול ציני של החוק לעשיית רווחים

לכתבה על הפרשה

אלעד פלג חושב שלא צריך לחשוף את המידע הדר חליפה חושבת שצריך לחשוף את המידע
שימוש לרעה במידע – "איננו מחפשים מידע אישי או חסוי על הנערים המעורבים במחקר. ברצוננו לדעת כיצד משפיע עיצוב אריזת הסיגריות על הרצון לעשן" – כך בכנות ראויה לציון מציגה ענקית הטבק את מניעיה. אין ספק, לא לכך התכוון המחוקק בחוק חופש המידע. האם על החוק לסייע לחברות הטבק לצוד את קורבנותיהם הצעירים?
 

החוק נועד לציבור – מחקר אקדמי של אוניברסיטה לא צריך לשמש למטרות מסחריות ולהשאת רווחים של תאגידי ענק. במיוחד כאלה שרווחיהם מגיעים מפגיעה בבריאותם של מיליונים, קל וחומר כשמדובר בבני נוער מתחת לגיל 16, שדעתם עדיין אינה מגובשת, והם חשופים ללחץ חברתי ולהשפעת הסביבה. אם חברת פיליפ מוריס חפצה כל כך במחקר מסוג זה, תתכבד ותממן מחקר משלה, במקום לנהל מאבק משפטי במשך ארבע שנים להשגתו.

כי לכך נועד חוק חופש המידע – זכותו של כל אזרח או תושב לקבל מידע, כך קובע חוק חופש המידע. זוהי זכות מהותית על פי דין, והיא אחת מזכויות היסוד במשטר דמוקרטי. נגישות למידע המבוקש תסייע לקדם ערכים כמו שוויון, שלטון החוק וכיבוד זכויות אדם. 

המחקר מומן בכספו של הציבור – בין השאר באמצעות משרד הבריאות הבריטי, קרי מדובר ב"רכוש" של הציבור. פרסום המחקר עשוי לעניין לא רק את חברת יצרנית מרלבורו, אלא את הציבור כולו, שכאמור הוא המממן שלו.

אין לחשוש מהשלכות הפרסום – האם פרסום המחקר עלול להרתיע אוניברסיטאות וחוקרים מעריכת מחקרים עתידיים? נראה שלא. אם החשש הוא לפגיעה בפרטיותם של המשתתפים במחקר, יכולה האוניברסיטה למסור נתונים מהמחקר תוך השמטת פרטים ועריכת שינויים, או לחילופין, לקבל את אישורם למסור את פרטיהם, זאת על מנת שלא לפגוע בפרטיותם.

[poll id="2"]

קישורים נוספים