בקשה למידע חשפה כמה משלמת הממשלה על יחסי הציבור שלה: 577 אלף שקל לארגון כנס, 53 אלף שקל לחודש לשירותי דוברות
על אף שרובם מחזיקים דוברים במשרה מלאה, משרדי הממשלה פונים לא פעם לגופים חיצוניים שיסייעו להם בשיפור התדמית או בהעברת מסר לציבור. לעתים אף נשכרים שירותיהם של גורמים נוספים לארגון אירועים כמו כנסים או השתלמויות. בדצמבר 2008 ביקשה התנועה לחופש המידע לברר עם אילו גורמים חיצוניים חתמו משרדי הממשלה חוזי ייעוץ בתחומי השיווק, הדוברות והפקת האירועים. חלק גדול מהמשרדים לא ששו לשתף פעולה עם דרישת התנועה וסירבו או "שכחו" לשלוח חומרים. אבל היו משרדים שגם שלחו את המידע המבוקש.
"אני רוצה לשבח את המשרדים שהסכימו לחשוף את חוזי ההתקשרות שלהם", אמר מנכ"ל התנועה לחופש המידע רועי פלד, "ולתהות מה יש למשרדים שלא שלחו חומרים להסתיר. במדינות מתוקנות נהוג להציג לציבור התקשרויות של רשויות ממשלתיות עם ספקים פרטיים, כלי בסיסי כדי לפקח על טוהר תהליך ההתקשרות ועל היעילות שלו, במיוחד בתחומים רגישים כמו שיווק ותקשורת שלעתים מתערבבים בהם אינטרסים אישיים של השרים ונבחרי ציבור עם מקורביהם במגזר הפרטי " .
"היו לא מעט משרדים שסירבו לספק לנו נתונים", אמר פלד, "אחת התשובות המקוריות היתה של משרד החינוך, שענה כי "לא עלה בידיו לאתר את המידע המבוקש". משרד הביטחון הודיע שלא הצליח לשלוח את החומרים עד היום בשל עודף מידע. "בתשובתם כתבו לנו אנשי משרד הביטחון כי בשל היקפו של המידע המבוקש הם מבקשים הארכת זמן, אך הם עדיין לא העבירו אותו", אמר פלד .
ב"דה מארקר" עברו על המסמכים שהעבירו משרדי הממשלה. מהמסמכים שהעביר משרד האוצר לדוגמה עולה כי ייעוץ תקשורתי שנתן למשרד היח"צן מוטי שרף עם פרוץ המשבר הכלכלי, באוקטובר 2008, עלה למשרד 40 אלף שקל לחודשיים. אחד הסעיפים המעניינים בחוזה הוא זה שבו מצהיר שרף על כך כי הוא מתחייב שלא יהיה לו ניגודי עניינים בין לקוחות שונים, סעיף בעייתי בהתחשב בכך שיש לו כמה לקוחות שיש להם מגעים רגולטוריים עם משרד האוצר, כשהחברות הבולטות שבהן היו פריזמה (דאז) ובנק לאומי .
גם משרד התשתיות הלאומיות סיפק נתונים אודות שירותי הייעוץ התקשורתי שקיבל מהיחצ"ן טל רבינא, בעבור ייעוץ וריכוז כנס "יום ההכרזה על קרן ההזנק" במשך שלושה חודשים באמצע 2007. המחיר: 41 אלף שקל, שכללו קידום המודעות לכנס בציבור ובקרב קהלי יעד, אחריות על מערך המרצים וניהול יום הכנס.
דוגמה נוספת לאופי ההתקשרות בין משרדי ממשלה לגופים פרטיים ניתן למצוא בחוזה שבין משרד התשתיות לבין חברת דיזנהויז יוניתורס בנובמבר 2007. עובדי המשרד יצאו למה שהוגדר בחוזה עם החברה "סיור השתלמות", אך בפועל היה זה טיול כיף באילת והסביב
כ-5,000 שקל ליחיד התבקש משרד תשתיות לשלם בעבור שני לילות בבית מלון המלך שלמה/אגמים/מגיק פאלאס, על בסיס חצי פנסיון, ערב גיבוש, סיור לפטרה, טיול, סנפלינג הסעות ואבטחה. במסמך לא הוזכרו הפעילויות המקצועיות שקשורות לתחום התשתיות .
חברת סיגמא טים, לארגון והפקת אירועים, נשכרה פעמיים על ידי המשרד לביטחון פנים להפקת אירועים. בעבור ארגון "הכנס הבינלאומי הראשון בישראל של שרי ביטחון פנים" ביוני 2008 שילם המשרד לחברה 577 אלף שקל. בעבור כנס "דו לאומי בשיתוף NIG האמריקאי" באוקטובר 2007 שילם המשרד לחברה 220 אלף שקל. המשרד להגנת הסביבה שילם בנובמבר 2007 370 אלף שקל לטוביה לוי עיצוב וביצוע תערוכות בעבור הקמת ביתן בתערוכת טכנולוגיות המים Watec.
בכל המקרים שצוינו שלחו המשרדים לתנועה את החוזה הבסיסי, ללא הנספחים שכוללים את פירוט העבודה. כך, למשל, לא ניתן לדעת אם המחיר ששולם על הפקת כנס הוא גבוה מאוד או סביר, מאחר שחסרים הפרטים אודות כמות המשתתפים בכנס והאולם שבו הוא נערך. גם בכל הקשור לתערוכות לא ניתן להבין אם מדובר בעלות גבוהה לאור היעדר פרטים אודות גודל הביתן ומרכיביו .
את המחיר הגבוה ביותר מבין המשרדים ששיתפו פעולה ושלחו את המסמכים שילם במשך שלוש שנים המשרד לקליטת עלייה לחברת ל.י.ל הפקות, בעבור שירותי דוברות וייעוץ בשפה הרוסית. העלות – 53אלף שקל בחודש, לכל היותר (עם אפשרות להורדת המחיר ל-45 אלף שקל בחודש).
מדובר בחוזה שנחתם ב-2005, ולפי המסמכים ששלח המשרד, הוארך החוזה שוב ושוב עד סוף 2008. מדובר בסכום גבוה במיוחד ביחס למקובל בשוק הפרטי בעבור שירותי דוברות, שלרוב מסתכמת עלותם בכמה אלפי דולרים בודדים בחודש .
כעת אומרים במשרד הקליטה כי ב-2009 נערך מכרז לבחירת חברת שתספק שירותים אלו. החברה שנבחרה היא פרטיזן, ולדברי דובר המשרד, כיום משולמים לחברה 280 אלף שקל בשנה. המשרד לא התייחס לשאלת TheMarker אודות הסכומים הגבוהים שמשלם המשרד ביחס למקובל בשוק בעבור שירותים אלה .
באוגוסט 2008 ערך משרד התעשייה והמסחר, אז בראשותו של השר אלי ישי, מכרז לבחירת שירותי ייעוץ שיווקי למשיכת חברות, משקיעים ויזמים להשקעות בנגב. הזוכה היה נפתלי שפיצר, בעלה של ציפי לבני, שהיתה שרת החוץ באותם ימים, באמצעות חברתו שיר-שפיצר. במשרד מסרבים לספק את החוזה שנחתם עם שפיצר, בנימוק שמדובר בהסכמים שחשיפתם עלולה לפגוע באינטרסים המסחריים של צד שלישי (שפיצר במקרה זה ).
פורסם תחת: חדשות, משרד האוצר, משרד הקליטה, משרד התשתיות
תגיות: יחסי ציבור, משרדי ממשלה, ניגוד עניינים, ספקים
חדשות אחרונות
- 5 בנובמבר 2024מלחמה היא לא תירוץ להסתיר מידע / הידי נגב
- 5 בנובמבר 2024דו"ח מיוחד: מהי שקיפות אלגוריתמית?
- 4 בנובמבר 2024מסמכים שחשפה התנועה: באוצר ידעו על החוב של רשת החינוך החרדית – אך החליטו להגדיל את תקציבה
- 13 באוקטובר 2024התנועה למזכיר הממשלה: יש לפרסם באופן יזום את הוצאות הטיסות של השרים לחו"ל
- 11 באוקטובר 2024התנועה חושפת את נהלי המשטרה: אסור לתלוש ולהחרים שלטים של מפגינים