כמעט שלוש שנים חלפו מאז פניית התנועה לשרים בממשלה לפרסם את לוח הפגישות שלהם, בהתאם לחוק חופש המידע. שלוש שנים בהן נמנעו השרים לעשות זאת מרצונם והתחמקו מפניית התנועה, אף שהם מחוייבים להיענות לה על פי חוק. באופן רשמי הם מסרו לנו כי הם ממתינים להנחייה מהיועץ המשפטי לממשלה. כמעט שלוש שנים לקח ליועץ המשפטי, מני מזוז, להוציא את ההנחיה המורה לשרים למסור את המידע לציבור. "ככל שמדובר בבקשה ממוקדת, המתייחסת לפרק זמן מוגדר סביר, או לנושא מוגדר וממוקד הרי שככלל יש להיענות לבקשה ולמסור את המידע המבוקש", נאמר בחוות הדעת שפירסם השבוע היועץ המשפטי מזוז.

מזוז כותב בהחלטתו כי ההנחיה התפרסמה למרות התנגדות השב"כ, שחושש כי חשיפת שיגרת העובדה של השרים "עלולה לשמש מפגעים פוטנציאלים". מזוז גם סייג את החלטתו וקבע כי אין למסור את המידע אם קיים חשש לביטחון המדינה, ליחסי החוץ שלה, או לפגיעה בפרטיותו של אדם או בביטחונו.

"אנו מברכים על כך שהוחלט ליישם את חוק חופש המידע", אמר מנכ"ל התנועה לחופש המידע, רועי פלד. "השלב הבא הוא ששרים יפרסמו באופן שיגרתי את היומן שלהם, כדי שהציבור יוכל להתוודע גם לעשייה המיניסטריאלית שלהם וגם לעשייה הפוליטית. מה שטוב לנשיא ארה"ב שמפרסם את הלו"ז שלו מדי יום טוב גם לשרי ממשלת ישראל".

אלא שמתברר שהנחיית היועץ המשפטי לא גורמת למשרדי הממשלה להיענות בשמחה לבקשה. השבוע ימים ספורים אחרי שהתפרסמה החלטת היועץ התקבל במשרדי התנועה מכתב רשמי ממשרד החינוך. בדיוק שנתיים ושמונה חודשים אחרי שהתנועה פנתה למשרד כדי לקבל את לוחות הזמנים של שרת החינוך (שכיהנה אז) יולי תמיר. תשובת המשרד שהגיע כאמור השבוע היתה שלילית. משרד החינוך ממשיך להתנגד לפרסום הלו"ז של תמיר, בנימוק שהבקשה שהגשנו כללית מדי. אנחנו נמשיך לרדוף אחרי היומנים של יולי תמיר, בגלל העקרון. והציבור מוזמן לבחון את יישום ההחלטה במשרדים אחרים.

יו"ר התנועה רביב דרוקר ממליץ לשרים לא להסתיר

עתירה לבג"ץ: לפרסם את יומניו של ראש הממשלה

מבקר המדינה מעביר לתנועה 400 דפים כמעט רקים מיומנו