רשימת בעלי הדרכונים הדיפלומטיים

הכתבה של רוני לינדר גנץ בדה מרקר

אחד מסמלי הסטטוס הלוהטים ביותר בשנים האחרונות בקרב בעלי תפקידים בשירות הציבורי הוא נשיאת דרכון דיפלומטי בזמן נסיעות לחו"ל. ח"כים טריים, ח"כים ותיקים, שופטים, בעלי תפקיד במשרדי ממשלה, בני זוגם וילדיהם – כולם ממהרים מיד עם כניסתם לתפקיד, לתבוע את זכותם הבסיסית לקבלת דרכון דיפלומטי.

משרד החוץ העביר באחרונה לתנועה לחופש המידע את רשימת בעלי הדרכונים הדיפלומטים הפעילים בישראל. הרשימה כוללת את צמרת השירות הציבורי במדינת ישראל – אך חושפת גם אי סדר ואינפלציה מסוימת במספר הדרכונים ובזהות בעלי הדרכונים. נכון להיום 119 איש מחזיקים בדרכון דיפלומטי בתוקף היותם ח"כים או בני זוגם – אך רבים מהם כבר אינם מכהנים כחברי כנסת. מנגד, ח"כים שאך זה נכנסו לתפקידם כבר מיהרו למלא את הטפסים ואף לקבל את הדרכון הנחשק. הם ובני זוגם.

בהצגת הדרכון הדיפלומטי יכולים בעליו הגאים והמובדלים מהעם לקצר תהליכים בשדות תעופה ברחבי העולם, לקבל יחס אישי ולא לעמוד בתור יחד עם שאר הנוסעים. עם זאת, במשרד החוץ מבהירים כי בניגוד לדעה הרווחת, דרכון דיפלומטי לא מקנה חסינות ולא פטור ממכס.

עם זאת, שליחים של מדינת ישראל לחו"ל שהדרכון הדיפלומטי שלהם עובר אישור במדינה שאליה נשלחו זכאים לזכויות מתוקף אמנת וינה – כלומר אסור לעצור או לאסור אותם גם אם ביצעו עבירה, אסור לערוך חיפוש ברכושם או לעקל אותו, ואפילו על כלי הרכב שלהם חלה חסינות.

על פי משרד החוץ, הזכאים לדרכון דיפלומטי שייכים לאחת מארבע קבוצות: 1. בעלי משרה רמה. 2. שליחים מטעם המדינה בחו"ל. 3. בעלי דרכון מסיבות המוגדרות ביטחוניות. 4. הקבוצה החדשה ביותר – חברי הכנסת.

ברשימות שהעביר משרד החוץ לידי התנועה לחופש המידע ניתן למצוא ח"כים לשעבר: כמו דליה איציק ובעלה, נינו אבסדזה, רוני בראון, רחל אדטו, יובל צלנר ויוליה שמאלוב ברקו. חברי כנסת טריים בני זוגם: סגן שר האוצר מיקי לוי, תמי זנדברג, מיקי רוזנטל ורעייתו, איציק שמולי, בועז טופורובסקי ורעייתו כוכבת "מאסטר שף" שלי הרמן טופורובסקי. על פי הרשימה, גם שתי בנותיה של ח"כ גילה גמליאל זכו בדרכון דיפלומטי.

לקבוצה הראשונה שייכים בעלי משרה רמה – כמו נגיד בנק ישראל, נשיא המדינה וראש הממשלה. בהתאם לכך ניתן למצוא ברשימה את נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, ורעייתו רודה; את היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, ורעייתו אבריל; את מבקר המדינה, יוסף שפירא, ואשתו, שרים לשעבר ובהווה כמו אלי ישי, אריאל אטיאס ורעייתו.

רשימה זו כוללת גם את שופטי בית המשפט העליון בהווה ובעבר ובני זוגם – כמו חנן ומרגלית מלצר, אליעזר וחנה ריבלין, יורם ואהרונית דנציגר, דורית ויחזקאל ביניש, אשר גרוניס ואהרון ברק. הנוהל קובע שאנשי שירות החוץ מדרג מסוים וכן מי שכיהן בתפקידים רמי דרג כנשיא, ראש הממשלה, שר הביטחון ושר החוץ, יוכלו להמשיך ולהחזיק בדרכונים דיפלומטיים גם לאחר סיום תפקידם.

על פי הרשימה שהעביר לידינו הממונה על המידע במשרד החוץ, גם לנשיא המדינה לשעבר משה קצב ולרעייתו גילה יש דרכון דיפלומטי בתוקף, אבל דובר משרד החוץ הבהיר כי הדרכון נשלל מקצב, ובמלים אחרות: הרשימה שהעביר הממונה על המידע במשרד החוץ אינה מדויקת.

בקבוצה השנייה נמצאים שליחים מטעם המדינה בחו"ל, בהם אנשי שירות החוץ וכן נציגים מטעם משרדי הכלכלה והתיירות ומשרדים ממשלתיים נוספים. בקבוצה זו, הזכאות לדרכון דיפלומטי חלה לא רק על בני הזוג של השליחים אלא גם על ילדיהם מתחת לגיל 18. בקבוצה השלישית נמצאים אנשים שמקבלים את הדרכון מסיבות המוגדרות ביטחוניות.

חברי הכנסת הצטרפו למועדון הדרכון הדיפלומטי רק לפני שש שנים, לאחר שב–2007 התקבלה הצעת חוק של ח"כ ניסים זאב ‏(ש"ס‏) שלפיה גם חברי הכנסת, שעד אז הסתפקו בדרכוני שירות, יהיו זכאים לדרכון דיפלומטי. העילה הרשמית להצעת החוק היתה הטענה שדרכוני השירות אינם מוכרים בעולם, ושמשטרת הגבולות במדינות שונות מערימה קשיים על חברי הכנסת. בנוסף, טענו מצדדי החוק כי אין סיבה ששרים ובעלי תפקידים בכירים ייהנו מדרכון דיפלומטי ושחברי הכנסת לא ייהנו מהם.

הצעת החוק גררה ויכוח בין חברי הכנסת: "זה קשור לשאלה איך הכנסת תופשת את עצמה ואיך היא רואה את עצמה", אמר אז ח"כ יואל חסון. "חבר הכנסת שנמצא באיזושהי מדינה בעולם, נמצא בנמל תעופה או בכל מקום, יוכל להציג את עצמו בצורה ראויה, ברורה ונהירה, ולא באיזשהו דרכון מוזר". ח"כ שלי יחימוביץ', לעומת זאת, אמרה באותו דיון: "יש לי הצעה הרבה יותר פשוטה – אל תשתמשו בדרכון השירות, תשתמשו בדרכון רגיל, כאחד האדם. לא יקרה לנו שום דבר. אנחנו לא דיפלומטים; אנחנו חברי הכנסת, שליחי הציבור".

בסופו של דבר עברה הצעת החוק ברוב גדול, ומאז 2007 גם חברי הכנסת ובני זוגם זכאים להחזיק בדרכון דיפלומטי. הדרכון הדיפלומטי, אגב, אינו מונפק אוטומטית אלא לפי בקשת חבר הכנסת. לפי הרשימה שהעביר המשרד לתנועה לחופש המידע, ישנם נכון להיום 119 איש שמחזיקים בדרכון כזה בתוקף היותם ח"כים או בני זוגם, אך רבים מהם כבר אינם מכהנים כחברי כנסת.

לא ממהרים להחזיר

במשרד החוץ מודים כי הענקת הדרכונים לחברי הכנסת התנפחה מעבר לציפיות וכי יותר מדי חברי כנסת שסיימו את תפקידם ממשיכים להחזיק בדרכון הדיפלומטי. לדברי דובר המשרד, בשבועות האחרונים נקבעו כללים חדשים וקפדניים בנוגע לזכאות לדרכון דיפלומטי "על מנת ליצור קריטריונים ברורים ואחידים". אחד הכללים הוא שחבר כנסת לשעבר יידרש להחזיר בתום כהונתו את הדרכון הדיפלומטי, וכי ילדיהם של חברי כנסת אינם זכאים לדרכון כזה.

לדברי ח"כ לשעבר יוחנן פלסנר, אכן פנו אליו באחרונה בבקשה שיחזיר את הדרכון, והוא יעשה זאת בקרוב. פלסנר מספר כי הוציא את הדרכון לקראת אחת מנסיעותיו הרבות לחו"ל במסגרת תפקידו כראש הנציגות של הכנסת באירופה, וכי לאשתו אין דרכון ולדבריו כלל לא ידע שמגיע לה דרכון כזה.

"הדרכון הדיפלומטי לא שינה את חיי כהוא זה", אמר פלסנר. "עשיתי אותו כי חשבתי שליתר ביטחון כדאי שיהיה לי עוד כלי להתמודד עם מצבים שעלולים לקרות לי כחבר כנסת בחו"ל, אך הוא מעולם לא שיפר או הרע את מצבי. ישנן אפילו מדינות שבהן נמנעתי מלהשתמש בו כי הוא גורם לבעיות – כמו ברוסיה, שבה דורשים ויזה דווקא מבעלי דרכון דיפלומטי".

התנועה לחופש המידע ביקשה ממשרד החוץ את הרשימה לאחר שב–2007 היא נמסרה רק לאחר עתירה שהגישה התנועה. מנכ"לית התנועה, אלונה וינוגרד: "חובת הדיווח לציבור מאפשרת לשמור שהרשות לא תחרוג מנורמות מקובלות – ובמקרה הזה גם תיצור נהלים ברורים, שיסייעו לנבחרי הציבור להבחין בין תפקידם כנבחרי ומשרתי ציבור ‏(ובעלי דרכון דיפלומטי‏) לבין ההתנהלות הפרטית שלהם ושל בני משפחותיהם".