למאמר בדה מרקר

שרת המשפטים הודיעה על שלוש יוזמות חשובות שיסייעו לשקיפות וגם ליישום חוק חופש המידע. מי מהשרים ילך בעקבותיה?

רוחות של שינוי נושבות מכיוון משרד המשפטים. דוגמה יפה לכך היא ההודעה שהוציאה באחרונה שרת המשפטים, ציפי לבני, שלפיה היא תפרסם את לוח הזמנים שלה באתר המשרד. אמרה, ועשתה. תיכנסו לאתר המשרד ותראו בעצמכם. זהו צעד חשוב ומבורך.

בנוסף, יצאה הודעה שהשרה תפרסם את ההצבעות שלה בוועדת שרים לענייני חקיקה. ואם זה לא מספיק, הבנו שהשרה פועלת להפחתה של אגרות בקשות חופש מידע. אין לזלזל בשינויים אלה, הם לא קטנים או מובנים מאליהם. אלה שלוש יוזמות חשובות, שישפיעו באופן מעשי על הגברת השקיפות בכלל, ועל יישום חוק חופש המידע בפרט. ולכן, לא רק נברך את השרה על היוזמה, אלא נקרא לשרים נוספים לעשות כמותה.

שרים שמפרסמים באופן יזום וגלוי את הלו"ז שלהם, כנראה הפנימו את אחד הדברים החשובים בכל הקשור למערכת שלטונית בחברה דמוקרטית: פרסום לוח הזמנים מאפשר מעקב אחר פעולות נבחר הציבור. הפרסום מוכיח, הלכה למעשה, למי נבחר הציבור חייב דין וחשבון. הפרסום מאפשר לציבור לראות שנבחר הציבור משקיע את זמנו ומרצו לקדם את הנושאים שלשמם הוא או היא נבחרו. הוא בעצם משקף את מדרג הדיווח הנכון – כשהראשונים בתור הם אנחנו, הציבור.

הפרסום של אופן ההצבעה של השרה בוועדת השרים לענייני חקיקה ממחיש יותר מכל שהדבר אפשרי. השרה בכבודה ובעצמה – יו"ר הוועדה, לא פחות – תדווח באופן גלוי כיצד הצביעה לגבי כל הצעת חוק שבה דנה הוועדה. כל זה, והוועדה מתקיימת, המערכת לא מתפרקת, ושלטון החוק לא נחלש.

אז אם שרת המשפטים יכולה, יכולים גם שאר השרים. פרסום אופן ההצבעה של השרים בוועדה הוא קריטי לחיזוק אמון הציבור במערכת. רק הפרסום יוכל ליצור את ההלימה הראויה בין מה שנבחרי הציבור אומרים לבוחריהם, לבין מה שהם עושים כשהדלת נסגרת.

ובאשר ליוזמה השלישית: אם אכן יופחתו באופן דרמטי האגרות של בקשות חופש המידע, ניתן יהיה לקבוע באופן ברור שנעשה צעד משמעותי בקידום מהפכת השקיפות. מעבר לעובדה שיהיה בכך לקרב אותנו לשאר מדינות העולם, שבהן קיים חוק חופש מידע ‏(כיום אגרת חופש המידע בישראל היא הגבוהה בעולם‏), הפחתת האגרות תסייע להפוך את החוק לשימושי וזמין יותר, ובעצם תסיר את המכשול הראשון בכל ההליך המתסכל של הוצאת מידע מרשויות.

אכן, רוחות של שינוי, אבל הדרך עוד ארוכה. הצעדים של שרת המשפטים חשובים, ראויים, אבל ללא נציגי ציבור שיילכו בעקבותיה, הם יאבדו ממשמעותם ויהיו כטיפה בים. בלא הפנמה של כלל נבחרי הציבור שהמידע שנמצא ברשותם אינו שייך להם, אלא לציבור, וככזה לציבור יש זכות ראשונה במעלה לדרוש לקבלו, לא תגיע השקיפות האמיתית.

בלא חיזוק הגורמים הרלוונטיים הקשורים ליישום חוק חופש המידע במשרדים השונים, ובמשרד המשפטים בפרט, לא יהיה פה שינוי. ואם משרדים וגופים נוספים לא יילכו בעקבות לבני, כנראה שתהיה לנו עוד עבודה.

הכותבת היא מנכ"לית התנועה לחופש המידע