ועדת השקיפות דנה בחברות הביטוח – שמצדן לא הופיעו לדיון וסירבו למסור נתונים
תאגידים פרטיים רבים משפיעים על חיינו לא פחות מאשר ממשלות. חברות הביטוח לדוגמה מספקות שירות בסיסי לציבור, לעתים השירות הזה חורץ דיני נפשות. ואולם, למרות שאין חולק על כך שיש להן אחריות רבה כלפי הציבור, חברות הביטוח מסרבות למסור נתונים בסיסיים על פעילותן. בדיון שנערך בוועדת השקיפות חברות הביטוח הן גם סירבו להופיע ושלחו את הלוביסט שלהם.
ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) טען בוועדה, כי כחלק מחובת השקיפות ומהזכות לחופש מידע על האזרח להיחשף לכל מידע הרלוונטי, בין אם הוא מצוי בידי הרשות הציבורית ובין אם הוא מצוי בידיהם של תאגידים עסקיים גדולים, המפוקחים על ידה. לדבריו, חברות הביטוח משפיעות לא פעם באופן משמעותי על זכויותיו של האזרח הקטן ואף נותנות לציבור שירות חיוני במצבי חרום ומצוקה. עם זאת חברות הביטוח מסרבות לספק מידע חיוני לציבור המבוטחים. למשל מהו פרק הזמן הממוצע שחולף מרגע שמתרחש מקרה ביטוח ועד לתשלום בפועל של תגמולי ביטוח בשנה מסוימת, מהו אחוז התביעות שהוגשו באמצעות עורכי-דין לעומת אחוז התביעות שהוגשו על-ידי המבוטחים באופן עצמאי. מהו שיעורי אישור התביעות, וגם מהו שיעור העסקה של עובדים בעלי מוגבלות, ומה שיעורן של הנשים מבין עובדי החברות.
המרכז לאחריות תאגידית ביקש מחמשת חברות הביטוח הגדולות – מגדל, הראל, כלל, מנורה והפניקס – למסור לנתונים על פעילותן, אך מרביתן התעלמו מהפנייה. רק מנורה והראל ענו, אך סירבו למסור נתונים חדשים, ושלחו את הדו"ח של המפקחת על הביטוח, שמכיל נתונים חלקיים. אף שמדובר בחברות פרטיות שלא מחויבות בחשיפת הנתונים לכל דורש על פי חוק, ברור גם שהן הוסמכו על ידי הממשלה לתת לציבור שירות חיוני (והן גם מנהלות חלק ניכר מכספי הפנסיה של החוסכים בישראל), ולכן אחריותן כלפי הציבור מתבטאת גם במסירת מידע. נשאלת השאלה מה יש להן להסתיר?
