על אף שהשאלה המרכזית בימים אלו הנוגעת לשאלת חופש המידע אינה איזה מידע השלטון מוכן למסור, אלא איזה מידע הציבור מעוניין לקבל – אם בכלל – טוב לראות את זליגת התחום לדיסיפלינות משפטיות נוספות זולת דיני המינהל. בפסק דין עקרוני שניתן לאחרונה בדיני העבודה הוכר רעיון חופש המידע באמצעות הכרעה שיפוטית המאפשרת לעובדים לשמור אצלם העתקי מסמכים שאליהם נחשפו במסגרת עבודתם אצל המעסיק. "מבחן הזכות הקניינית" הומר ב"מבחן השימוש" וממילא הוחרגה זכותו הקניינית הבלעדית של המעסיק למסמכים אלו, ונקבע בפועל כי זו נתונה גם בידיו של העובד.

עיקרו של הסכסוך בכך שראובן בן שמעון, ממונה בטיחות בחברת בנייה מרכזית,  העתיק 15,000 מסמכים מכונן המחשב של המעסיק בעודו עובד, והשאירם בידיו גם לאחר סיום עבודתו. ראובן היה ממונה בטיחות ואחראי בין היתר על מילוי דו"חות בטיחות. על רקע ריבוי תאונות עבודה באתרי הבנייה של החברה הוא ראה חובה לעצמו להחזיק בהעתקי מסמכים אלו. זאת, על מנת לדווח לרשויות ולשמרם למקרה של טענות עתידיות כלפיו, ולהתריע מפני מפגעים. יודגש כי אין מדובר במסמכי המקור ובידי המעסיק נותרו כל המסמכים המקוריים, שהעובד רק העתיקם. גם נשללה תלונת המעסיק למשטרה על פריצה למחשבים, מאחר ומדובר היה בהעתקת קבצים על ידי העובד ממחשבו אצל המעסיק ובהיותו עדיין עובד.

בית הדין האזורי לעבודה דחה את טענות החברה במסגרת הליך צו המניעה לקבל לידיו בחזרה את המסמכים. השופט דורי ספיבק קבע כי העובד זכאי להמשיך להחזיק במסמכים ואף נמנע מלפסוק כי הוא מצמצם את קביעתו רק למקרה של ממונה בטיחות ביחס לדו"חות בטיחות. בהחלטתו עשה בית הדין את האבחנה בין "אחזקה" לבין "שימוש", והדגיש כי המבחן המשפטי לצורך בדיקת זכותו של העובד לעשות בהם שימוש יהיה לפי סוג השימוש שנעשה במסמכים אלו, ולא לעניין עצם אחזקתם, שכאמור תחשב כמותרת. כלומר – האחזקה במסמכים עדיין אינה נותנת חסינות מפני הפצתם הבלתי מבוקרת למתחרים או פגיעה בסודיות העסקית של המעסיק, אלא המבחן יעשה לפי טיב השימוש במסמכים "המוחזקים" על ידי העובד שנטלם, לפי כלל ההקשרים. בעניינו קבע בית הדין, כי מסמכים אלו חיוניים לעובד, "בין היתר לצורך הגנתו בהליכים משפטיים". מכאן כי דרישה גורפת של מעסיק כי עובד יחזיר את כל המסמכים שברשותו מבלי שיוכל לשמור העתקיהם – תחשב בעקבות פסק דין תקדימי זה לאסורה.

אפשר ליישם את פסק הדין בשלל עניינים, ארגונים ומקצועות אחרים, למשל בתחום הרשומות הרפואיות. מדוע שרופא לא יוכל להחזיק בידיו העתקי דו"חות ניתוחים שביצע ועליהם חתם? הרי הרופא הוא שביצע את הניתוח, הוא שכתב את הדו"ח והוא שחתום עליו. נניח שאותו רופא אינו סומך על ארכיון בית החולים וחושש מתביעת רשלנות עתידית וממקרה שבית החולים "יגלגל" בעתיד את האחריות עליו. לפי ההחלטה התקדימית, שקיבלה אגב תוקף בבית הדין הארצי לעבודה משנדחתה בקשת רשות הערעור עליה, נראה שרופא רשאי להחזיק ברשותו העתקי דו"חות הניתוחים שביצע. לפי שעה, ומשמדובר בהחלטה תקדימית, עדיין לא ניתנה הדעת למשל לעניין חובת האחזקה לפי "חוק מאגרי מידע" או חוקים אחרים עמם יכולה להיות התנגשות. אולם דרישת מעסיק להתיר בידיו הבלעדיות את דו"חות אלו תחשב, כאמור, לבלתי לגיטימית, ועקרון חופש המידע הושם בעדיפות עליונה, אף עליון על הזכות המסורתית ל"קניין".

(בעקבות סע"ש 55280-08-16 שיכון ובינוי סולל בונה תשתיות בע"מ נגד ראובן בן שמעון, ניתן בבית הדין לעבודה בתל אביב, השופט דורי ספיבק, ביום 14.9.16)

עו"ד עמית גורביץ' הוא חבר הנהלת התנועה לחופש המידע

בית הדין לעבודה דחה תביעת השתקה – כתבה ב"הארץ"