15 שנה חלפו מאז האסון באולם ורסאי בירושלים – והפל-קל עדיין איתנו. בחתונה שנערכה באולם השמחות שרצפתו קרסה ב-2001 נפלו אל מותם 23 אורחים ו־380 נפצעו. ואולם, מנתונים שקיבלנו מתברר שיש בישראל כ-550 מבנים שניבנו בשיטת הפל-קל, ומתוכם כ-275 מבנים שהטיפול בחיזוקם לא הסתיים. אלא שמטה הפלקל שמסר לנו את המידע הזה, סירב לחשוף את כתובות המבנים. למה? כדי לא לפגוע בזכויות של בעלי הנכסים. הסתרת המידע הזה מהציבור מקוממת וכנראה גם מסוכנת.

המידע התקבל בעקבות בקשת מידע שהגיש דור פורמן, סטודנט בקליניקה של התנועה במכללה למינהל.

בשנת 2007, יצא חוזר מנכ"ל משרד הפנים שהורה על אופן הטיפול הראוי במבנים העשויים פל-קל. 9 שנים עברו מאז, ובהתאם למידע שקיבלנו קיימים יותר מ-250 מבנים העשויים פל-קל שטרם תוקנו או טופלו. לצערנו, מינהל התכנון סרב להעביר לנו את כתובות המבנים העשויים פל-קל, בטענה כי חשיפת המידע עלולה לפגוע באינטרסים של בעלי המבנים. זו טענה שקשה לנו לקבל, מאחר שנראה כי האינטרס הציבורי הברור הוא שלכל אדם במדינה תהיה האפשרות לדעת אילו מבנים עשויים פל-קל. אנחנו מקווים שעצם חשיפת המידע יזרז את הטיפול במבנים, ושהמדינה תפרסם את כתובות המבנים בהקדם.

עד שזה יקרה, עזרו לנו לחשוף את אחד הסודות השמורים במדינה: רשימת בתי הספר ומוסדות חינוך שבהן יש תקרות פלקל מסוכנות.

• רשימת בתי הספר שעליה דווחו אזרחים
• לתחקיר של עומרי מניב מחדשות 10

תשובת מטה הפל-קל

• כמה מבני פל-קל יש בישראל – המידע שקיבלנו
• כתבה של דותן לוי ב"כלכליסט"