לפני כשנה, ואחרי כמה דחיות, נכנס לתוקף החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, הקובע כי בני זוג המעוניינים להגיש תביעה בסכסוך משפחתי יחויבו להשתתף בהליך גישור מקדמי לפני הגשת התביעה, למעט במקרים מסוימים. החוק חל על מקרים של סכסוכים בין בני זוג, בין שני הורים, או בין הורים לילדים, בעניינים שונים – ובהם ענייני גירושים, יחסי ממון, משמורת ילדים ומזונות.

ההליך מתבצע ביחידות הסיוע הפועלות ליד הערכאות המשפטיות השונות הדנות בסכסוכי משפחה. בני הזוג מזומנים לארבע פגישות מידע, היכרות ותיאום (מהו"ת), וניתנים להם 45 ימים לפתרון הסכסוך. בפגישה הראשונה עורכי הדין מטעמם אינם יכולים להשתתף. אם הסכסוך לא נפתר בדרך זו, הצד שהגיש תחילה את הבקשה יכול להגיש ראשון תביעה לבית המשפט. בסך הכל, ההליך מונע הגשת תביעות לבית המשפט במשך תקופה של 75 יום.

בעקבות בקשה שהגישה התנועה לחופש המידע בשיתוף הקליניקה למשפט, מגדר ושינוי חברתי מהמכללה למנהל מתברר כי מאז שנכנס החוק לתוקף ביולי 2016 ועד סוף מארס 2017, הוגשו כ–17 אלף בקשות ליישוב סכסוך ליחידות הסיוע. המידע נמסר על ידי יחידות הסיוע שליד בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים.

מהנתונים עולה כי בכמחצית מהמקרים (54%) שבהם חויבו הצדדים בהליך גישור חובה, לא הושגה הסכמה על הדרך ליישוב הסכסוך. ב-15% מהמקרים הסתיים הסכסוך במסגרת הגישור, וב-18% מהמקרים החליטו הצדדים ליישב את הסכסוך מחוץ לכותלי בתי המשפט. הנתונים מתייחסים לתשובות שנתנו הצדדים בסיום המפגשים, כשב-12% מהמקרים הם לא מסרו את המידע (הנתונים מתייחסים ל-99% מהמקרים).

לדברי עו"ד נירית בלייר, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, נתונים אלה יכולים ללמד את הציבור רבות על יעילות ההליכים והיכולת שלהם להביא לשיפור. "גם המחוקק והגורמים הרלוונטיים יכולים ללמוד מכך, ואולי אף צריכים לבחון כיצד ניתן לשפר את אחוזי ההצלחה ולהקל על משפחות הנמצאות בסכסוך".

את הבקשה הגישה אורטל שמואלי, סטודנטית בקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל

• בקשת המידע להנהלת בתי המשפט
• המידע שקיבלנו
• כתבה בדה מרקר