לכתבה של צבי זרחיה בדה מרקר

רבים משרי הממשלה מתמהמהים במילוי החובה המוטלת עליהם ואינם מעבירים לידי מבקר המדינה מידע על אודות ניגודי עניינים אפשריים בין משרתם הציבורית לחייהם הפרטיים או עסקיהם — כך מראים ממצאים שהעביר משרד המבקר לידי התנועה לחופש המידע.

בשאלון המצורף לבקשה להצהרת הון מתבקשים השרים וסגני השרים לדווח אם הם בעלי מניות כאלה ואחרות, בעלי עניין בחברה הנסחרת בבורסה, מכהנים בדירקטוריון של חברה וכדומה. בנוסף הם מתבקשים לדווח אם יש להם או היה להם בחמש השנים שקדמו למינוי קשר לארגון או גוף בעל זיקה לפעילות המשרד הממשלתי שהם עומדים בראשו או לשלוחותיו.

על השרים וסגניהם לדווח אם לקרוביהם יש או היתה בשלוש השנים שקדמו למינוי זיקה לתחומי פעילותם הממשלתית — ואף לנקוב בשמותיהם של הקרובים, בסוג הקירבה המשפחתית ולפרט את עיסוקיהם השונים שעלולים להוביל לניגוד עניינים.

בשאלון מצהירים השרים וסגניהם כי הם מתחייבים שלא לטפל בכל עניין שעלול לגרום למצב של ניגוד עניינים, עד לקבלת חוות דעת מטעם היועץ המשפטי של משרדם. כמו כן הם מתחייבים להודיע ליועץ על כל שינוי בתוכן הצהרתם, שעלול להעמיד אותם במצב של חשש לניגוד עניינים, ולפעול לפי הנחיותיו.

עם כינון הממשלה הנוכחית ב–14 במאי 2015, שיגר משרד מבקר המדינה אל השרים וסגניהם שאלון "לאיתור חשש לניגוד עניינים". ועדת השקיפות בכנסת, בראשות ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני), תקיים היום דיון שיעסוק בין היתר בכך ששרים רבים הגישו למבקר את השאלון המלא רק חודשים רבים לאחר תחילת כהונתם.

כך, למשל, שר החינוך נפתלי בנט, שבמשרד המבקר טענו כי לא קיבלו ממנו את השאלון. בתגובה לפניית TheMarker אמרו בלשכת בנט כי לאחר עיכוב נשלח השאלון למבקר, וכעבור כמה שעות התקבלה הודעה ממשרד המבקר, שלפיה השאלון התקבל רק אתמול. בנט מכהן כשר מאז כינון הממשלה במאי 2015 — כך שמדובר באיחור של שנתיים כמעט בהעברת השאלון.

ראש הממשלה בנימין נתניהו, המכהן גם כשר החוץ ועד לפני שלושה חודשים גם כשר התקשורת, הגיש את השאלון למבקר רק כחצי שנה לאחר הקמת הממשלה — בנובמבר 2015. שר התחבורה, ישראל כ"ץ, ביקש ארכה מהמבקר והגיש גם הוא את הטופס בנובמבר 2015.

שר הביטחון, אביגדור ליברמן, השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, ושר הבריאות, יעקב ליצמן, הגישו את השאלון למבקר בתוך פרק זמן של חודשיים וחצי עד שלושה חודשים מיום מינויים לתפקיד.

שרת המשפטים, איילת שקד, החזירה את השאלון ביולי 2015, חודשיים לאחר הקמת הממשלה, וכמוה גם שר הפנים אריה דרעי ושר השיכון יואב גלנט; שרת התרבות, מירי רגב, שר התיירות, יריב לוין,שר המדע, אופיר אקוניס, הגישו את השאלון כחודש וחצי לאחר הקמת הממשלה.

לעומתם, שר החקלאות אורי אריאל ושר הרווחה, חיים כץ, הגישו את השאלון למבקר בתוך שבועיים עד שלושה שבועות מיום הקמת הממשלה, בהתאמה; ושר האוצר, משה כחלון, השיב את השאלון ביום כינון הממשלה.

עו"ד נירית בלייר, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, אמרה בתגובה לנתונים כי "במעקב אחר הסדרי ניגוד העניינים של שרי הממשלה וסגניהם, הגענו למשרד מבקר המדינה ולרשימת שאלוני ניגוד העניינים. כך גילנו חוסר עקביות וניהול לקוי של התהליך במשרדי הממשלה. ישנם שרים וסגני שרים שממלאים את השאלון מיד עם כניסתם לתפקיד, ישנם כאלה שלוקחים לעצמם חודשים ארוכים עד שהם מתפנים לעסוק בסוגיה וישנם כאלה שגם היום, שנתיים לאחר מינויים, מפגינים זלזול מוחלט וטרם טרחו להתפנות לנושא. רק פרסום יזום מצד כל הנוגעים בדבר, של כל שלבי התהליך, יכפיף אותו לביקורת ציבורית ויאלץ את נבחרינו לקחת את הנושא ברצינות".