כדי לייצא כלי נשק וטכנולוגיות צבאיות מישראל לשאר העולם יש לקבל רישיונות מתאימים ממשרד הביטחון. בקשת מידע שהגישה התנועה לחופש המידע למשרד הביטחון מגלה כי מדי שנה מתקבלות כ-40 אלף בקשות לשיווק מערכות לחימה, נשק, טכנולוגיה צבאית או ידע ביטחוני ל–190 מדינות. מספר הבקשות לייצוא נמוך הרבה יותר, ומגיע ל–8,300 בנוגע ל–130 מדינות. הנתונים מראים שמדי שנה נדחות מספר מועט של בקשות לייצוא אמצעי לחימה ללקוחות זרים. כך, למשל, ב–2016 נדחו 22 בקשות ייצוא, ומספר דומה נמצא גם ב–2015.

בשנת 2014 מספר הבקשות לרישיון ייצוא שסורבו היה 36, ואילו בשנה קודם לכן, עמד על שש בלבד. בחמש השנים האחרונות, מ–2012 ועד 2016, דחה משרד הביטחון 98 בקשות לייצא נשק ואמצעי לחימה מעבר לים. בהתבסס על מספר הבקשות שהתקבלו באותן שנים, עולה כי משרד הביטחון קיבל 99.8% מהבקשות לרישיון ייצוא.

במשרד הביטחון לא פירטו את הסיבות לדחיית הבקשות, בטענה כי מידע זה עלול לפגוע בביטחון המדינה וביחסי החוץ שלה.

"אלפי רשיונות לייצוא ביטחוני ניתנים כל שנה", מסרה עו"ד נירית בלייר, מנכ"לית התנועה לחופש המידע. "משרד הביטחון העביר לידינו את הנתונים המספריים, אך לא את תוכן הבקשות, לכן לא נוכל לדעת מה מידת התרומה הישראלית לשפיכות דמים ברחבי בעולם לעומת מעורבותה בייצוא מערכות הגנה למשל. מה שכן ניתן לראות מהנתונים שהועברו, הוא הפער העצום בין מספר הרשיונות הניתנים לאלה המסורבים, מה שמעמיד בסימן שאלה את אופן סינון הבקשות ואולי אף מסביר את החלטת הממשלה לאחרונה להקל על היצואנים הביטחוניים על ידי מתן פטורים מהצורך ברישיון בכלל".

בקשת המידע שהגשנו

המידע שקיבלנו ממשרד הביטחון

כתבה בעיתון הארץ על המידע