בעקבות פניית התנועה, חשף אגף החשב הכללי את פירוט הנסיעות של עובדיו לחו"ל. מהמידע שקיבלנו עולה כי במהלך השנים 2016-2014 נשלחו נציגים של האגף לחו"ל בעלות של 186 אלף דולר. החשבת הכללית במשרד האוצר השתתפה ב-12 מתוך הנסיעות הללו. סגן החשבת הכללית ומנהל חטיבת המימון יהלי רוטנברג – מי שמונה לאחרונה לתפקיד סמנכ"ל הכספים של חברת בזק – נסע 16 פעמים. הפירוט נמסר לבקשת התנועה לחופש המידע.

העלות הגבוהה ביותר היא זו של הנסיעות שביצעו עובדי האגף לטובת שימור הקשר עם ארגון הבונדס, שמשווק את אגרות החוב של מדינת ישראל ליהודי ארה"ב והעולם. במסגרת זו נעשו 3 נסיעות לניו יורק, אחת לפלורידה, אחת לטורונטו ואחת ללונדון – בסך הכל 6 נסיעות. לכל אחת מהן נסעו בין שניים לחמישה נציגים של האגף –  לצרכי ישיבות דירקטוריון ומעבר על תוכניות עבודה בעלות מצטברת של 65 אלף דולר.

נוסף על כך, ביצעו עובדי האגף 4 נסיעות לצורכי שתי הנפקות אג"ח בינלאומיות של מדינת ישראל – בהן הם ביצעו רודשואו שנועד לשווק את המדינה למשקיעים פוטנציאליים.

במסגרת רודשואו שנערך בינואר 2014 לצרכי גיוס אג"ח בהיקף של 1.5 מיליארד דולר, ביצעו חמישה עובדים של אגף החשב הכללי נסיעה של 4 ימים ללונדון, פרנקפורט, מינכן, פריז, ציריך, ז'נבה, אמסטרדם והאג.

במסגרת רודשואו נוסף שנערך בין החודשים נובמבר 2015 לינואר 2016 להנפקה נוספת בהיקף של 1.5 מיליארד דולר בוצעו 3 נסיעות – האחת לאירופה, השנייה לאסיה והשלישית לארה"ב.

נוסף על כך שלח אגף החשב הכללי נציג מטעמו ל"מועדון פריז"  – מועדון הכולל נציגים של נושים רשמיים מ-22 מדינות מפותחות, ומטרתו מציאת פתרונות וביצוע הסדרי חוב במקרה של קשיים בתשלום חובות של מדינות מתפתחות. ישראל חברה במועדון מאז 2014 ושולחת לישיבותיו נציגים. בסך הכל בוצעו אליו 9 נסיעות בשנים המדוברות בעלות של 30 אלף דולר.

יעד נוסף של עובדי אגף החשב הכללי היה ביקור בסין – לרגל חגיגות 20 שנה לחתימת הפרוטוקול הפיננסי בין ישראל למדינה. לפי אגף החשב הכללי הפרוטוקול הניב בתקופה בה הוא מיושם מאז 1995 – למעלה מ-300 עסקות בהיקף כולל של למעלה מ-1.7 מיליארד דולר. עלות הנסיעה של החשבת הכללית, הסגן שלה ומנהלת מחלקת ערבויות המדינה דאז, טל רביב – הסתכמה ב-25 אלף דולר.

עו"ד נירית בלייר מנכ"לית התנועה לחופש המידע ציינה כי "טיסות על חשבון המדינה הן מידע שיכול לחשוף מנהל לא תקין או התנהלות מועילה ויעילה של השלטון. בכל מקרה זהו מידע טכני בסיסי שחייב להיות חשוף לציבור ואין כל צורך להסתירו. התנועה לחופש המידע וארגונים נאלצים לבקש את המידע הזה השכם וערב מרשויות השלטון, לקבלו ולהנגישו לציבור במקום שהמידע יהא חשוף תמיד ביוזמת שלטון העושה עבודתו ברצינות ויסודיות ושאין לו מה להסתיר".

• בקשת המידע שהגשנו
• תשובת משרד האוצר
• המידע שקיבלנו מהאוצר 1
• המידע שקיבלנו מהאוצר 2
• המידע שקיבלנו מהאוצר 3

כתבה על המידע בדה מרקר