מתי בפעם האחרונה בדקתם ברישומי העירייה את מצב תכניות הבנייה בשכונה שלכם? אם אין באזורכם תנופת בניה, או שמועות על שינויים באוויר, קרוב לוודאי שלא הטרחתם עצמכם. ולמה שתטריחו? בימינו הציפייה שהאזרחים יזמו התעניינות ללא סיבה ספציפית ואישית, היא מופרכת בעליל. ההודעות לציבור המפורסמות בעיתונים היומיים נחשפות היום לכמות הולכת ופוחתת של קוראים. במקביל לכך, כמות הנושאים והמטלות שאנו מנהלים ביומיום הכפילו, שילשו עצמם ואף יותר מכך בהשוואה לעבר והקשב שלנו לנושאים שאינם בתחום העניין המידי שלנו קטנו משמעותית לעומת הימים בהם נחקקו החוקים המורים על פרסום מידע לציבור. חוק חופש המידע, למשל, נחקק לפני 20 שנה ונכתב שנים רבות לפני חיקוקו ותקנות התכנון והבניה הנוגעות לפרסום הודעות בדבר הפקדות ואישור תכניות בניה מסתמכות מצד אחד על תפוצת העיתונים היומיים ומצד שני על העמדת שלט אחד על כל 1000 מטרים במתחם התכנית, ברחבי העיר, או במיקום ציבורי לתקופה קצובה. אם זה מזכיר לכם קטע מסוים בספרו האלמותי של דאגלס אדמס "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" אתם לא טועים. ארתור, גיבור הספר, גם הוא התוודע לתכנית הבניה הגלקטית להרוס את כדור הארץ באיחור מה על אף פרסומן של התכניות: "'אבל התכניות מוצגות שם. 'מוצגות שם? בסופו של דבר נאלצתי לרדת למרתף כדי למצאן'. 'זוהי מחלקת התצוגה'. 'בעזרת פנס'. 'אה, ובכן, כנראה התקלקלה מערכת התאורה'. 'וגם המדרגות'. 'אבל תגיד, לבסוף מצאת את ההודעה, לא?'. 'כן', אמר ארתור, 'מצאתי. ההודעה הוצגה בתחתיתו של ארון תיוק נעול ותקוע בבית שימוש שאינו בשימוש, ועל דלתו שלט: זהירות נמר'".

היום בשנת 2018, כשכולנו מקבלים נוטיפיקציות, הודעות מותאמות אישית, היישר למסך הנייד שלנו או לתיבת האימייל האישית, מתעורר צורך דחוף שגם המידע הממשלתי יותאם לציפיית הציבור והרגליו. בכל הקשור לנתוני בניה, הליך ההתנגדות לתכניות בניה סבוך מאד ודורש משאבים רבים בפרק זמן קצר, לשיטה כולה יש חסרונות משמעותיים והעובדה שהנתונים מגיעים לידי בעלי העניין, התושבים, בדרכים מיושנות ועקלקלות אין בה כדי לייעל את התהליך. ההיפך הוא הנכון. אז מה אפשר לעשות? הדרך הנכונה היא כמובן, לפתוח את המידע לעיון הציבור בצורה מרוכזת, ולאפשר לשוק הפרטי ולחברה האזרחית להנגיש את המידע לציבור בדרכים עדכניות. רק לאחרונה הגיש יוזם פרוייקט 'מעירים' האדריכל איל מגדלוביץ, בקשת חופש המידע למנהל התכנון להעברת כל נתוני תכניות הבניה בישראל שבידיו ושאינן מונגשות ביעילות, לידי הציבור. התשובה שקיבל היתה, שהמידע אמנם מרוכז בידי מנהל התכנון והבניה אבל לא באופן שמאפשר העברתו לידיו. מטרת פרוייקט 'מעירים' שאומץ על ידי התנועה לחופש המידע, היא בשלב הראשון העברת המידע לציבור על ידי מנגנון כזה בדיוק, מנגנון שמייצר התראות אישיות בדבר תכניות והיתרי בניה.

אין חולק שלכל ארגון גדול ובעיקר רשויות שלטוניות, קל יותר להמשיך במסלול ידוע ומוכר. ללא דרישת הציבור הסיכוי לשינוי קטן יותר וכאן בדיוק משתלבת החברה האזרחית היזמית. כן, גם בחברה האזרחית קיימת רוח יזמות ובזכותה קמים פרויקטים שמשנים את פני החברה בישראל ואת השירות לאזרח. תחום נתוני הבניה, התקדם במהלך השנים, אך הוא עדיין דורש מאמץ של ממש מצד האזרח כדי להיחשף לנתונים שיכולים לשנות את איכות חייו באופן משמעותי. מידע על הקמת מגדלים, מתן רישיונות עסק, ביטול שטחים ירוקים, שינוי ייעוד נכסים ועוד, חייב להגיע לציבור במהירות, ביעילות ובהתאמה אישית ולא ניתן לייצר שירות שכזה ללא חשיפה מלאה וייעודית של הנתונים, לשימוש הציבור באופן שוטף.

קישור למאמר בגלובס