התנועה לחופש המידע טענה בבית המשפט העליון כי יש להכיר בפייסבוק כגוף דו-מהותי – גוף פרטי שניתן להחיל עליו חובות משפטיות של גוף ציבורי – ועל כן עליו לספק שקיפות מלאה לגבי החלטותיו מול המשתמשים. הטענות של התנועה מגיעות בעקבות ערעור של פייסבוק, שהוגש לבית המשפט העליון בעקבות פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב בדצמבר 2017. המחוזי קבע אז כי על החברה להחזיר את העמוד הישראלי הפופולרי סטטוסים מצייצים – שהוסר ללא התרעה ב-2015. לטענת פייסבוק, העמוד הוסר מכיוון שמייסדיו – אבי לן ועדי בנטוב – פרסמו סטטוסים ממומנים במשך חמש שנים ללא גילוי נאות לעוקבים. הדבר נעשה תוך הפרה של תנאי השימוש של פייסבוק.

התנועה הגישה לבית המשפט העליון בקשה להצטרף לערעור כידיד בית המשפט. לטענתה, הרשתות החברתיות בכלל ופייסבוק בפרט מהוות עורק מרכזי להפצת מסרים ולתיווך מידע ל-2.3 מיליארד משתמשים, ולכן על החברה להתנהל בשקיפות מלאה. עוד טוענת התנועה כי בית המשפט צריך להתערב כדי להבטיח שהזכות לנגישות למידע אכן תובטח. הבקשה הוגשה באמצעות הקליניקה לזכויות דיגיטליות וזכויות אדם במרחב הסייבר, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.

בקשה להצטרף כידיד בית המשפט

סיכום העמדה שהצגנו:

1. נבקש מבית המשפט להכיר בחשיבותו הציבורית של הליך זה, והשלכותיו על היקף ההגנה שתינתן לזכויות אדם במרחב הסייבר לעתיד. נזכיר כי הסוגיות העומדות על הפרק טרם נידונו בבית משפט זה, וכעת בשלה העת לדון בהן. על כן, נבקש כי בית המשפט יאמץ את המלצותינו, ובראשן לקבוע כי המערערת היא גוף דו מהותי לעניין הסרת תוכן המחויבת בניהול הליך הוגן ושקוף אל מול משתמשיה על כל המשתמע מכך. הכרעה זו מתחייבת בשל מאפייני מרחב הסייבר, כמו גם מעמדה של המערערת במרחב זה. אלה מחייבים התאמה של הדין על מנת להגן על זכויות האדם וביניהן, חופש הביטוי והנגישות למידע, מפני השחקנים המרכזיים במרחב הסייבר.
   

2. בהמשך לכך נבקש כי בית המשפט יורה למערערת להגביר את השקיפות בכל הנוגע לפעולותיה להסרת תוכן, ולעצב הליך הוגן ושוויוני אל מול משתמשיה. בהליך שכזה, למעט מקרים חריגים, לא יוסר תוכן שהעלה משתמש ללא התרעה מוקדמת או הנמקה, ותינתן למשתמשים הזדמנות לטעון טענותיהם או לחילופין לתקן את התנהגותם המפירה. כל זאת, על אחת וכמה בכל הנוגע לעמוד שלו מספר עוקבים רב במיוחד, דוגמת העמוד של המשיבים בהליך זה. 

לכתבה בדה מרקר