לפני כשנה חתמה שרת המשפטים (דאז) איילת שקד, על תקנות שקובעות כי כל בקשת ביניים בתיק אזרחי תחויב באגרה של 35 שקל. המטרה היתה להקל על העומס במערכת המשפט. האם היא הושגה?

שאלנו את הנהלת בתי המשפט כמה בקשות ביניים הוגשו לפני כניסת התקנות לתוקף – ולמרבה ההפתעה הם סירבו למסור לנו את המידע. בנימוק שהמידע אינו זמין והפקתו כרוכה בהקצאת משאבים בלתי־סבירה. מוזר מאוד. מתברר שעצם הטענה שהטלת אגרות על בקשות ביניים תביא להקלה בעומס על בתי המשפט אינה מבוססת על נתונים כלשהם.

אז חיכינו כמה חודשים וביקשנו שוב – הפעם מהחודש שבו התחילו לגבות את האגרה על בקשות ביניים. הפלא ופלא – גם קיבלנו את המידע. ומה התברר? שלא חלה ירידה בבקשות. למעשה נרשמה עלייה מסוימת בכמות הבקשות. ובסך הכל נגבו 7 מיליון שקל נוספים מציבור המתדיינים.

אז העומס לא ירד, המדינה הרוויחה ומי נפגע? כנראה שבעלי דין חלשים שעבורם הליכים משפטיים הם מעמסה יקרה.

 "היינו מצפים שכאשר רשות קובעת מדיניות חדשה, ובטח כזאת המשפיעה על מתדיינים הפונים לבתי המשפט, היא תתבסס על נתונים, כך שניתן לבחון בדיעבד אם השינוי הוכיח עצמו והוביל להפחתת העומס על בתי המשפט", אומר עו"ד אור סדן, היועץ המשפטי של התנועה לחופש המידע ומנחה הקליניקה במכללה למינהל.

את בקשת המידע, הגיש הסטודנט, יובל מזור.

המידע שקיבלנו

לכתבה בדה מרקר על המידע