פרסום מידע על הנעשה בשב"כ ובמוסד משמח אותנו במיוחד. הגופים הללו טוענים לפגיעה בביטחון המדינה גם כשאנחנו מבקשים מהם מידע על הטרדות מיניות או נתונים על השכר המשולם לעובדיהם. לכן, כשאנחנו סוף סוף מצליחים – השמחה גדולה. ובמיוחד כשהמידע נמסר אחרי מאבק משפטי מתיש ודי מלוכלך שניהלנו, באמצעות עו"ד אוריה ירקוני נגד משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה. במהלכו טענו אנשי משרד האוצר שנתוני השכר של עובדי השירותים החשאיים אינם נמצאים ברשותם (האם הם למעשה שיקרו?), ובהמשך נחשף בתשובת המדינה לבית המשפט שנתוני השכר אינם מפוקחים על ידי אף גורם ממשלתי. עניין מדאיג בפני עצמו. לכל אורך הדרך נתקלנו במגוון של מאמצי ההסתרה המכוערים שנקטו שני המשרדים. הכל כדי שלא נדע שראש השב"כ השתכר בשנה שעברה 84 אלף שקל בחודש, ושכרו של ראש המוסד היה 82 אלף שקל.

משמח לראות שבעקבות המאבק שלנו המידע הזה יתחיל סוף סוף להתפרסם בדו"ח הממונה על השכר, בדיוק כמו שמתפרסם שם המידע על השכר בצה"ל, במשטרה ובשירות בתי הסוהר. הנה, המידע הזה פורסם – ונראה שהשמיים לא נפלו וביטחון המדינה לא נפגע. ועכשיו כשהשכר חשוף הוא גם יותר מפוקח – ורק טוב יכול לצאת מזה.
ומה הלאה? הגיע הזמן להיפטר מהפטור שיש לשירותי הביטחון על מסירת מידע בנושאים מינהלתיים, כמו למשל זכויות עובדים, הטרדות מיניות או שילוב נשים בשורותיהם החשאיות. גם המידע הזה צריך להגיע לידיעת הציבור.

תקציר המאבק שניהלנו לפרסום המידע:

• האוצר הודיע שיפרסם את המידע
• העתירה שהגשנו נגד משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה
• המדינה מודה שאין פיקוח על השכר במוסד ובשב"כ
• כתבה בכלכליסט על פרסום המידע