דילוג לתוכן העמוד

חדשות

לקראת הדיון בעליון על פרסום הפרוטוקולים מקבינט הקורנה – תשובת המדינה לערעור התנועה

תשובת המדינה לערעור התנועה

תשובת המדינה לערעור

העתירה שהגישה התנועה

לכתבה של חן מענית ב"גלובס"

ביום שני הקרוב, ה-14 במאי יתקיים בביהמ"ש העליון דיון מכריע בנושא. מדובר כבר בהליך של ערעור על פסק דין שנתן שופט ביהמ"ש המחוזי בירושלים, אלי אברבנאל בדצמבר 2020.

אברבנאל דחה את העתירה שלנו לחשיפת תמלילי הקורונה. הוא נימק את החלטתו על בסיס חוק חופש המידע שקובע כי "רשות ציבורית לא תמסור מידע אשר אין לגלותו על פי כל דין". ומהו אותו דין שמאפשר את הסתרת המידע? לגישת הממשלה והיועמ"ש שאומצה ע"י ביהמ"ש המחוזי מדובר בתקנון עבודת הממשלה שקובע כי דיוני הממשלה סגורים והתמלילים חסויים.

ביום שני הקרוב תתייצב מנכ"לית התנועה לחופש המידע, עו"ד רחלי אדרי, בפני שופטי העליון, הנשיאה אסתר חיות, והשופטים דפנה ברק-ארז ויצחק עמית ובשם כל העותרים תנסה לשכנעם כי השופט המחוזי טעה.

מבלי להלאות את הקוראים בפרטי הפרטים של הטיעון המשפט שנציג בעליון, נאמר כי עיקרו הוא שהשופט אברבנאל אימץ באופן לא מנומק ושגוי את עמדת הממשלה לפיה בחסות התקנון היא יכולה לפעול ככל שעולה רוחה, לרבות בניגוד לחוק היסוד. לשיטתנו, ההחלטה של הממשלה סותרת את חוק יסוד: הממשלה שבסעיף 35 שלו מונה נושאים שצריכים להישמר בסודיות. לפי הטענה שלנו, הקביעה של הממשלה בתקנון שכל תמלילי ישיבות הממשלה (ובהם בנוגע לקורונה) הם סודיים היא סותרת את חוק היסוד.

ואכן, כשהולכים להצעת חוק יסוד: הממשלה רואים שכוונת המחוקק בעת שחוקק את חוק היסוד, הייתה שסודיות על תוכן ישיבות הממשלה תוטל רק במקרים מסוימים, ולא שתהיה סודיות מוחלטת על תוכנן של כל ישיבות הממשלה באשר הן כפי שקובע תקנון הממשלה. במלים אחרות לשיטתנו, כשהממשלה קבעה בתקנון שהתוכן של כל ישיבותיה ישמר בסודיות למשך 30 שנה, היא עשתה שימוש לרעה בכוחה ובאופן שמנוגד לחוק היסוד.

כך למשל אמר שר המשפטים לשעבר, חיים צדוק ז"ל, במהלך הדיונים בכנסת על חקיקת הסעיף הרלוונטי בחוק יסוד: הממשלה: "קבענו סעיף הנראה לנו כסעיף המאזן את הצורך בשמירת סודיות בדיוני הממשלה בעניינים חיוניים, מצד אחד, ואת העיקרון של חופש העיתונות, מצד שני, והטלנו את האיסור רק על דברים מובחרים".

השר צדוק גם הסביר באותה הזדמנות מהם אותם עניינים "מובחרים" שנדונים בממשלה וצריכים להישאר חסויים לשנים ארוכות: "ביטחון המדינה, יחסי חוץ של המדינה ועניינים אחרים שהממשלה חושבת שחיוני מבחינת האינטרסים של המדינה שהם יישארו בסוד".

האם חיוני מבחינת האינטרסים של המדינה שתמלילי ישיבות הממשלה בקורונה יישארו חסויים לשלושה עשורים תמימים? לשיטתנו, בדיוק להפך – חיוני לפרסמם כדי שהציבור יוכל לבקר בצורה מושכלת את דרך קבלת ההחלטות בממשלה שהובילה לכל אותן החלטות שחלקן שנויות במחלוקת. ביום שני נדע מה חושבים על כך השופטים חיות, ברק-ארז ועמית.

האם הפרוטוקולים של ישיבות הממשלה בקורונה צריכים להישאר חסויים ל-30 שנה? מחר (ב)  בדיון בעליון נגלה מה עמדתם של השופטים חיות, ברק-ארז ועמית בסוגיה.

אתם מוזמנים להגיב

אנא שמרו על שפה נאותה. המערכת שומרת לעצמה את הזכות לא לאשר תגובות שאינן עומדות בכללי האתר.