בית המשפט: על האוצר לשלם לתנועה הוצאות משפט לאחר שהתעלם מבקשת מידע במשך תשעה חודשים

תאריך: 31 במרץ 2015

לפני כשנה עברה החלטת ממשלה חשובה: כל התקשרויות בין המדינה לגופים פרטיים חייבות בפרסום יזום מצד הרשות. החלטנו לבחון את ביצוע ההחלטה וביקשנו ממשרד האוצור – לפי חוק חופש המידע – את פירוט כל ההתקשרויות של משרדי הממשלה עם ספקים בסכום הגבוה מ-50 אלף שקל.

הרי קשה לחשוב על סיבה כלשהי שבגינה יסרב המשרד למסור את המידע. פגיעה בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה – אין פה. הקצאת משאבים בלתי סבירה? הרי הכל ממוחשב ומדובר במידע שיכול לעבור בכמה לחיצות כפתור. לכן הנחנו שאין מניעה מהותית או טכנית למסור את המידע. ובכן, טעינו.

חלפו יותר מ-9 חודשים מאז שבקשת חופש המידע למשרד האוצר, והמשרד אפילו לא טרח להגיב לה – למרות שלפי החוק, על רשות להשיב לבקשה תוך 30 יום. לאחר שכל הניסיונות שלנו לחלץ מהמשרד תשובה כלשהי עלו בתוהו, נאלצנו לעתור לבית המשפט המנהלי נגד משרד האוצר. עתירה, שראשית דורשת מהמשרד להגיב לבקשה ואח"כ גם לספק את המידע המבוקש. את העתירה הגישו (בהתנדבות) עו"ד אביתר קנולר ועו"ד רונה זמשטייגמן.

משרד האוצר טען בבית המשפט שהוא אמנם מחזיק בנתונים, אך הוא לא יכול למסור את כולם משום שהם לא שלו, אלא של משרדים האחרים. טענה נוספת שטען האוצר נגד מסירת הנתונים היא שאין לו מספיק משאבים כדי לעבור על כל עשרות אלפי או מאות אלפי התקשרויות של המשרדים השונים לספקים חיצוניים, ולכן אין ביכולתו לספק את המידע. לטענתו המשימה הזו תימשך 18 שנה.

התנועה לחופש המידע ענתה לבית המשפט שמדובר בטענות מגוחכות, ובסופו של דבר הוחלט כי האוצר ימסור רק את הנתונים שקשורים למשרדו ולא לכל משרדי הממשלה האחרים. לפני חודשיים, שלח לנו משרד האוצר את המידע שעליו נלחמנו בבית המשפט. המידע שמתייחס רק לשנים 2012-2011 – כבר התיישן. הרי בינתיים הצלחנו לחשוף את התקשרויות משרדי הממשלה ל-2013, וגם ל-2014 באופן חלקי.

אחרי שמשרד האוצר בחר להתנהל בחוסר שקיפות, החלטנו לפנות לבית המשפט כדי שיסייע לנו להעביר את המסר לפקידי האוצר (ולפקידים בשאר המשרדים): כנאמני ציבור הם אינם עומדים מעל חוק חופש המידע. אחרי שהתעלמו מבקשת המידע שהגשנו במשך תשעה חודשים ואילצנו אותנו לפנות לבית משפט כדי לקבל מידע שאין חולק על כך שהוא שייך לנו, לציבור, ביקשנו מבית המשפט לחייב את בית המשפט לפסוק הוצאות נגד משרד האוצר. לשמחתנו הוא נעתר לבקשתנו. וקבע כי על משרד האוצר לשלם לתנועה 4,000 שקלים.