ברוב תמימותנו חשבנו שהמאבק על חשיפת החשבוניות של ראש הממשלה כבר מאחורינו. הרי בית המשפט קיבל את טענותינו, וקבע בהחלטתו את הנורמה: כשראש הממשלה מבקש מהציבור החזר על הוצאותיו, הוא לא יכול גם להסתיר אותן. לא עלה בדעתנו שההלכה החדשה שתצא מבית המשפט המחוזי בירושלים היא שהמדינה יכולה להפר את התחייבותה לבית המשפט, וזה בסדר.

בחזרה לינואר 2016 אז עתרנו לבית המשפט כדי שיורה למשרד ראש הממשלה להציג את החשבוניות שלו לציבור. למה זה כל כך חשוב בעינינו? בעבר כבר ביקשנו את פירוט הוצאות מעונות ראש הממשלה. שוב נאלצנו לעתור לבית המשפט, שוב ניצחנו, והמידע התפרסם. אלא שההוצאות שקיבלנו היו מסודרות בטבלאות "מעובדות" של מידע שהכינו במשרד הראש הממשלה. היה שם מידע חשוב ומעניין ששפך אור על ההתנהלות הכספית במעונות ראש הממשלה, אבל חשבנו שבשביל לדעת את האמת, כלומר את העובדות, הציבור צריך לראות בעצמו את המקור. לדעת בדיוק אילו חשבוניות הוגשו ועל מה הציבור התבקש לשלם. הרי ידוע שאצל נתניהו ההוצאות הפרטיות וההוצאות בתפקיד נוטות להתערבב.

בדיונים שנערכו בפני השופט יגאל מרזל טענה המדינה שלא ניתן למסור את החשבוניות "מטעמים של ביטחון המדינה". זה נשמע טיעון מופרך. האם ביחד עם הגלידה והגבינה נתניהו גם רוכש טנק במכולת? לשמחתנו גם השופט מרזל חשב שזה טיעון מוזר. הרי לא ייתכן שכל החשבוניות מכילות מידע רגיש מבחינה ביטחונית. השופט  הורה למדינה להצטמצם. אנשי ראש הממשלה הלכו ובדקו, וחזרו לבית המשפט עם בקשה שלא לחשוף את החשבוניות הנוגעות ל"תשתיות" ול"תקשורת" במעונות ראש הממשלה. הסכמנו. המדינה התחייבה בפני בית המשפט לשחרר את שאר המידע, ובית המשפט נתן להתחייבות תוקף של פסק דין. השופט קבע שהחשבוניות יימסרו לנו בתוך 90 ימים. אנחנו הסכמנו למחוק את העתירה שהגשנו. תמימים שכמותנו.

הימים חלפו. ראש הממשלה לא ערער. כשחלף המועד המאפשר לערער הוא פנה ליועץ המשפטי לממשלה בבקשה שלא לבצע את פסק הדין המחייב של בית-משפט. לעולם לא נדע כיצד הגיב מנדלבליט, כי גם המידע הזה מוסתר. אבל הוא כנראה דחה את הניסיון של נתניהו להתערב לביטול המשפט.

ואז הגיע תרגיל ההתחמקות המשפטית שכן עבד. נתניהו פנה לבית המשפט בבקשה לפתוח מחדש הליך שהסתיים ולאפשר למשרד ראש הממשלה לחזור בו מהתחייבויותיו בבית המשפט. הוא טען כי פרסום החשבוניות יפגע בפרטיותו. למה הוא חיכה ומדוע הוא נזכר רק עכשיו, בסיום ההליך? שאלנו את עצמנו, ועדיין לא הבנו.

בבית המשפט הסביר עורך דינו של נתניהו, דוד שמרון, כי "חלה טעות", וראש הממשלה לא ידע שמשרדו הסכים למסור לנו את החשבוניות, ולכן יש לבטל את ההחלטה. אז הטיעון המשפטי הוא שנתניהו לא יודע? לשופט מרזל זה נשמע דווקא הגיוני, כי הוא החליט לקבל את עמדת ראש הממשלה ולדחות את דרישתנו לקבל את כל החשבוניות שהגיש עבור כיסוי הוצאותיו.

מה בכל זאת הצלחנו להשיג? יצאנו מבית המשפט עם קלסר שבו כ-1,000 חשבוניות. 220 חשבוניות נוספות, אלא שנתניהו מתעקש להסתיר, לא נמסרו לנו. בינתיים אפשר רק לנחש אילו הוצאות מסתתרות שם.

• החלטת השופט מרזל 16.6.2016
• פרוטוקול הדיון בבית המשפט 15.6.2016
• הודעת המדינה על הסכמתה למסור את המידע
• החלטת השופט למסור את החשבוניות 2.4.2016
• ידיעה קודמת על הדיון בבית המשפט

דיווחים בתקשורת:

• נתניהו זכה – ידיעה ב"גלובס"
• האם בית המשפט יחייב את נתיהו לחשוף חשבוניות? ידיעה ב"דה מרקר"
• פרקליט נתניהו: חדירה מעוררת בחילה לפרטיות – ידיעה ב"מעריב"
• נתניהו לא יעביר חשבוניות הפוגעות בפרטיותו – YNET