דילוג לתוכן העמוד

ניהול כושל של המידע פוגע בניצולי השואה / עו"ד נירית בלייר

כשאמרתי לאמא שלי שכדאי לבדוק אם מגיע לה משהו מהמדינה כניצולת שואה, היא אמרה לי – עזבי. סבא וסבתא, זיכרונם לברכה, שהיו כלואים רובה של המלחמה במחנה עבודה, טרם בריחתם ליערות, מעולם לא קיבלו שקל מהמדינה, אין סיכוי, ובכל מקרה עדיף שהכסף ילך למישהו אחר. 65 שנים שמדינה מנהלת את כספי הניצולים וזכויותיהם תוך חלוקה שרירותית של למי מגיע ולמי לא, כאשר ההכרה בזכאים נוספים התקבלה לרוב לאחר מאבקים משפטיים ארוכים ומתישים ואחרי שזכאים רבים כבר הלכו לעולמם. החלטות למתן סיוע לנזקקים נלקחו תוך הצהרת "לפנים משורת הדין" משאירות טעם של לא מגיע לכם, אבל קחו. מיליארדים שמנוהלים, כך על פי דו"ח מבקר המדינה, ללא יד מכוונת, בלי מיפוי צרכים הולם, ללא כללים קבועים וברורים.

עזרתי לאימי בסבך הבירוקרטיה הראשונית וקיבלתי הצצה אל התהליך הלא פשוט לקבלת הסיוע. אני יכולה להגיד בלב שלם שניצולים שאין להם עזרה בקבלת זכויותיהם, הסיכוי שיצליחו לממש את זכויותיהם קלוש מאד.

תהיתי אילו מספרים מסתתרים מאחורי הסיפור והגשנו בקשת חופש מידע לרשות לזכויות ניצולי שואה. המספרים שהוצגו השאירו אותי פעורת פה. המספרים של הניצולים המקבלים סיוע, זינקו בשנים האחרונות בצורה מרשימה. לא הצלחתי ליישב את הסיפור האישי שלי עם המספרים שהתקבלו. דו"ח מבקר המדינה אשר פורסם השלים את התמונה. גם לפיו נגישות המידע לתהליך מיצוי הזכויות לוקה בחסר. יש כסף, יש המון כוונות טובות, אבל המכונה חורקת ומתנהלת בעצלתיים. הקפיצה במספרי מקבלי הסיוע שארעה בשנים האחרונות מבורכת ונעשתה בעמל רב, אולם גם היום אין ניהול נכון של המידע על ניצולי השואה והזכויות שהם מקבלים. אין מאגר מידע מסודר, כך עלה מדו"ח הביקורת, לא ברמת הרשות המקומית ולא ברמת המדינה. הרשות לזכויות ניצולי שואה לא הרימה את הכפפה, לא ניהלה ביד רמה ולא תכללה את הטיפול בניצולים. הרשות יודעת לתת לנו מספרים של מקבלי הזכויות, אך לא יודעת לומר כמה ניצולים עוד קיימים ולא מימשו את זכויותיהם. אין מידע מסודר, כך עולה מדו"ח המבקר, על תנאי המגורים של ניצולים, מצבם הכלכלי, הרפואי והחברתי, צורכיהם הייחודים ומידת מיצוי זכויותיהם. יותר מ-70 שנה חלפו מהמלחמה, אנחנו בשנות ה-2000 ולא עלה ביד המדינה לייצר מאגר מידע שלם ומלא כדי לסייע לניצולים. כמו בתחומים רבים במדינה, הסטרטאפ ניישן, התחכום והיעילות, נמצאים בשוק הפרטי. ניהול המדינה עדיין מיושן מדי ולא יעיל דיו וכולנו נפגעים מכך.

****

במהלך הטיפול בנושא נחשפנו לאנשים שמנהלים את המאבקים למען הכרה בקבוצות נוספות כנרדפי נאצים, ופועלים שנים במקום שראוי היה שהמדינה תפעל. אחד מהם הוא עו"ד דוד ידיד שכתב לנו כך:

המידע שהתקבל מהרשות לזכויות ניצולי שואה כולל התהדרות של הרשות בנוצות לא לה. אין קבוצה אחת שקיבלה הכרה ברשות ללא מאבק משפטי על זכויותיה. הדוגמאות האחרונות היא ילדי עובדי הכפייה, שהוכרו רק אחרי שמאבקם הגיע לבית המשפט העליון ויהודי מרוקו ועירק, שהרשות מתהדרת בתשלום השנתי הקטן שהיא נותנת לכל אדם כזה, באם יוותר על זכויות בשווי מינימאלי של 25,000 שקל. מצורף פרוטוקול בעניין של יהודי עיראק, למענם משרדי מנהל מאבק כבר כמה שנים ונתקל בהתנגדות עזה מצד הרשות, המצביעים על כך שלכל הפחות, לא רק רצונה הטוב של הרשות הביא להכרה בזכויות.

גמיש נגד הרשות לזכויות ניצולי השואה

עזרו לנו להמשיך להילחם על המידע
בואו לעגל לטובה לתנועה
היכנסו עכשיו, זה לוקח דקה, ותרמו לנו את האגורות מהעודף בכל קנייה. קניתם ב-99.90 ₪? תרמתם לנו 10 אגורות. כ-5 שקלים בחודש במצטבר. בשבילנו זה המון. ❤️