אנחנו לא מפחדים מדרך ארוכה, אבל הדרך לחשיפת הוצאות חגיגות ה-70 למדינה היתה באמת ארוכה ורצופת מכשולים והסתרות באופן מיוחד. אנו שמחים ששנתיים אחרי העתירה בית המשפט פסק לתנועה הוצאות בסך 10,000 שקל.

מה בסך הכל ביקשנו ממשרד התרבות ומהשרה מירי רגב? למסור לציבור דין וחשבון מפורט על 100 מיליון השקלים שעלו חגיגות ה-70 למדינה. רצינו לדעת כמה כסף שולם, למי, ועבור מה. איך התחלק התקציב, מי בחר את הספקים ואת האמנים, ומה היו תנאי ההתקשרות עמם. אבל משרד התרבות סירב לחשוף את המידע, והתעלם מהבקשות שהגשנו לו על פי חוק חופש המידע. עד שפנינו לבית המשפט. רק אחרי שהוגשה העתירה, החל המשרד למסור מידע. חלקי, וללא פירוט מספק.

באירוע כל כך חשוב ומשמעותי, שעליו אחראית רשות שלטונית – הנורמה המתבקשת היא לספק לציבור דין וחשבון מפורט על מה שנעשה בכספי הציבור. חבל שדרישה כה בסיסית למידע נתקלה בחומה בצורה שהחלה להיסדק רק לאחר שפנינו לבית המשפט.

העתירה, שנדונה בפני שופט בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, עודד שחם, התחילה כעתירת אי מתן תשובה. משרד התרבות החל להעביר מידע רק אחרי שעתרנו. כל פעם שדחקנו בו, הוא העביר עוד מידע על התקשרויות עם ספקים. וככה זה נמשך ונמשך.

אנחנו רצינו לקבל מידע שנמצא אצל צד ג' או אפילו ד', ולכן לבסוף בית המשפט דחה את העתירה וקבע כי היא מיצתה את עצמה. אבל – הוא פסק לנו הוצאות גבוהות במיוחד. כי בסופו של דבר בזכות ההליך התקבל הרבה מאוד מידע, שללא העתירה לא היה נחשף.

בנוסף בכל פעם המדינה ביקשה למחוק את ההליך, ואנחנו התעקשנו שהמידע לא נמסר עדיין, בית המשפט הורה למשרד להגיב, וכך נמסר עוד מידע. ההליך הזה התנהל במשך 13 חודשים, והובהר בו שבית המשפט לא רואה בעין יפה משרד שלא משיב לבקשות מידע.

את התנועה ייצגה עו"ד יערה וינקלר שליט, ממשרד עורכי הדין קנולר ושות', שנלחמה על כל מסמך ומסמך. תודה לך יערה.

פסק הדין

פסיקת הוצאות לתנועה

תשובת המשיבה לתגובת העותרים