האם בכירים בשירות המדינה הגישו הצהרות רכוש — המקבילות להצהרות הון של נבחרי ציבור — כנדרש מהם לפי תקנות שירות המדינה (התקשי"ר)? המדינה מסרבת למסור לנו את המידע הזה. אנו סבורים שעמדת המדינה  אינה סבירה באופן קיצוני ולכן עתרנו נגד נציבות שירות המדינה.

בעתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים ביקשנו לקבל רשימה מפורטת של נושאי המשרה הבכירים בשירות המדינה — בדרג מנכ"לים, סמנכ"לים ותפקידים מקבילים במשרדי ממשלה — שהגישו הצהרת רכוש. את התנועה מייצג עו"ד רז בן דור, ממשרד מטרי־מאירי ושות'.

הצהרות רכוש דומות בתוכנן להצהרות ההון שמגישים למבקר המדינה נבחרי הציבור בדרג שר וסגן שר בתחילתם כהונתם. בהצהרות מפרטים הבכירים את נכסיהם — בהם דירות, רכבים והשקעות פיננסיות. הצהרות ההון הן סודיות, והמידע הגלוי היחיד בעניינן הוא מועד הפקדתן.

אנחנו ביקשנו לדעת מיהם עובדי המדינה הבכירים שמחויבים בהצהרת הון, והמועד שבו נדרשו להגיש את ההצהרה. וכן את המועד שבו הגישו אותה בפועל. ואולם בנציבות דחו את בקשת התנועה. הם דרשו תשלום של 1,800 שקל לכיסוי הקצאת משאבים שהנציבות תשקיע במסירת המידע, שמוערכת בכ–60 שעות עבודה. בנוסף, הם טענו כי הבכירים הם בגדר צד שלישי, ולכן יש לקבל את אישורם לבקשה.

אנחנו סבורים שהם טועים. "בהקשר של מסירת מידע ציבורי, עובדי המדינה — כמוהם כמדינה עצמה. אין כל צורך לפנות אליהם, ואין להם זכות להתנגד למסירת המידע בעניינם", נכתב בעתירה. בנוסף, לפי נוהל שפרסמה היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים, נקבע כי החובה לפנות לצד שלישי מתקיימת רק כשאינטרס של צד שלישי עלול להיפגע כתוצאה ממסירת המידע.

עו"ד בן דור אמר כי "חלה נסיגה בקיום חוק חופש המידע על ידי רשויות המדינה זה זמן מה. המקרה הזה הוא ניסיון התחמקות שקוף ולא ראוי במיוחד ממסירת מידע ציבורי. ברור לחלוטין שעובדי המדינה הבכירים אינם 'גורם חיצוני' ואינם צד שלישי שיש לאפשר לו להתנגד למסירת המידע. חבל שנדרשת התערבות בית המשפט בעניין כל כך ברור".

כך קובע חוק שירות הציבור (הצהרת הון), תשע"ז-2016

הכתבה על העתירה בדה מרקר

העתירה שהגשנו נגד נציבות שירות המדינה