אילו שרים פנו למבקר המדינה כדי שיתיר להם או לבני משפחתם לעבור על הכללים למניעת ניגוד עניינים? מי ביקש מהמבקר היתר מיוחד לאשר לקרוב משפחה להקים חברה עסקית שלה אינטרסים העלולים להתנגש בתחומי אחריות המשרד אותו הם מנהלים? איזה שר ממשיך לקבל כספים מתאגיד שהיה בבעלותו? ומי ביקש אישור להמשיך להשקיע בניירות ערך "בהיקף נכבד" אך סורב? באילו תפקידים ביקשו שרים להמשיך למלא במקביל לחברותם בממשלה? ומי השרים שביקשו אישור לטוס לחו"ל על חשבון תורמים? ומדוע סירב מבקר המדינה להיענות לבקשת התנועה לפרסם את התשובות לכל השאלות הללו ולפרסם במה דנה ועדת ההיתרים (ועדת אשר).

ייתכן שיום אחד, ואולי אפילו די בקרוב, נדע. בעקבות עתירה שהגישה התנועה לחופש המידע – באמצעות עו"ד אביתר קנולר ועו"ד נטע הדר-כץ ממשרד זלצמן, גילת, קנולר, גראוס, סלומון ושות' – הודיעה המדינה כי שינתה את עמדתה ובכוונתה לפרסם את החלטות ועדת ההיתרים. בעתירה, שהוגשה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים לפני שנה, מבקשת התנועה לחייב את מבקר המדינה לחשוף את רשימת הבקשות שהוגשו לוועדת ההיתרים ואת חוות הדעת והחלטות הוועדה שניתנו בעקבות הבקשות.

"אנחנו שמחים שלאחר התעקשותה הראשונית בדבר חשיבות החסיון, המדינה הבינה שלנבחרי ציבור אין זכות מוקנית לסטות מכללי האתיקה מבלי שהציבור ידע על כך", אומר מנכ"ל התנועה רועי פלד, "הופתענו מכך שהדבר הזה לא היה מובן מאליו למדינה, אבל טוב מאוחר מלעולם לא."

עם זאת בתשובתה לבית המשפט הודיעה המדינה כי היא מוכנה לפרסם את החלטות הוועדה, אך רק את אלה שיינתנו מעתה ואילך, כלומר לא את החלטות העבר, וזאת בנימוק של שמירה על פרטיות השרים, שפנו אל הוועדה בעבר בידיעה שדיוניה סודיים. "אנו מברכים על הפרסום העתידי, אבל עומדים על כך שלשרים שפנו בעבר לוועדה לא היתה שום סיבה להניח שהם יכולים להעלים מהציבור את הפעולות החריגות שהם מבקשים לבצע. יכולים להיות מקרים נדירים-נקודתיים שבהם הדבר כרוך בפגיעה בפרטיות, אבל ככלל המידע הזה צריך להיות גלוי", אומר פלד.

לקריאת העתירה שהגישה התנועה לחופש המידע

תשובת המדינה לעתירת התנועה לחופש המידע

תמצית החלטות הוועדה למתן היתרים מ-2006 עד 2010

לידיעה קודמת בעניין

לידיעה בדה מרקר

להתכתבות בין התנועה למבקר המדינה בעניין פרסום החלטות ועדת ההיתרים