רביב דרוקר

הרכב של שבעה שופטים החליט שלא לקיים דיון נוסף מאחר שהתשתית העובדתית שונה מכפי שנתניהו הציג לבית המשפט. תחילה טען נתניהו שהשיחות היו חבריות ואחר כך טען שהן היו שיחות בין פוליטיקאי לעיתונאי

בעמדה הצבענו על כך שהיועץ המשפטי לממשלה שגה בעמדתו הפרשנית החדשה, שלפיה אסור לרשות ציבורית למסור מידע שעלול לפגוע בפרטיות, גם אם יש בו עניין לציבור

לפני תשע שנים ביקשנו מצה"ל לספר לנו איך מחושבת נוסחת הקב"א - זו שקובעת את עתידם בחיים של לא מעט צעירים. תשע שנים שצה"ל מסרב לחשוף (כי זה יפגע בביטחון המדינה) ובית המשפט פוחד לפסוק בעתירה (ובינתיים השופט גם פרש). רביב דרוקר כותב על הסיפור המצחיק-עצוב על הדרך הארוכה לחשיפת נוסחת הקוקה קולה של הצבא. המאבק הכי ארוך של התנועה לחופש המידע

פתאום – אני לא סגור איך ולמה – התחיל שינוי. גדול. פתאום העיתונים מפרסמים מדי יום ידיעות על שקיפות. משרד ממשלתי שמסרב לתת מידע, זו כותרת. ועדה ממשלתית שמסרבת לרשום פרוטוקולים, זה חדשות. ולראשונה יש גם שרת משפטים שעושה דברים בכיוון הנכון. יו"ר התנועה לחופש המידע קורא לציפי לבני, בואי תהיה הגברת הראשונה של השקיפות בישראל

האם יש לפרסם שמות של מועמדים שנפסלו למשרת דירקטור בחברה ממשלתית? "האינטרס הציבורי בגילוי המידע המבוקש גובר ועדיף על הפגיעה בפרטיותו של מועמד למשרת דירקטור בחברה ממשלתית אשר נפסל על-ידי הוועדה", כך קבע בית המשפט העליון שדן בערעור התנועה לחופש המידע