שקוף – עדכון התנועה לחופש המידע – מרץ 2013
|
אם אינכם רואים עדכון זה כראוי – לחצו כאן
|
 |
||||||||||||
| גליון מס' 26 | מרץ 2013 |
|
|||||||||||
|
פרסום הפרוטוקולים של ועדת טרכטנברג הוא הזדמנות נדירה לראות כיצד מעצבים את הדיון הציבורי בישראל. קולו של מי נשמע בחדר, מי משפיע על מי ובעיקר איך. ואם עבודת הוועדה כה ראויה ורצינית, מדוע שיתביישו בה חבריה? בשיאה של המחאה החברתית הציגה דפני ליף דרישה שהמשא ומתן בין ראשי המחאה לבין משרד ראש הממשלה יתנהל לעין המצלמות. ההצעה זיכתה אותה בקיתונות של בוז ולעג, כולל מצד כמה מעמיתיה למחאה. ההמשך ידוע. המבוגרים נכנסו לחדר סגור ובארשת פנים רצינית וכובד ראש דנו בנושאים שברומו של עולם. ילדי המחאה שיחקו לפנינו בכיכרות, ונערי האוצר נתנו את הטון בחדרים הסגורים. מה שהיה תמיד, הוא שהיה גם הפעם. פרסום הפרוטוקולים של ועדת טרכטנברג בזכות המאבק של התנועה לחופש המידע, הוא הזדמנות נדירה לראות כיצד מעצבים את הדיון הציבורי בישראל. קולו של מי נשמע בחדר, מי משפיע על מי ובעיקר איך. מיד קמו כמה קוזקים נחשפים להגן על זכותם של המבוגרים האחראים לנהל את הדיון מאחורי דלתיים סגורות. אם לא ניתן להם לעבוד בשקט, כך מאיימים עלינו, הם לא יוכלו להפיק את אותו מוצר איכותי שהפיקה הוועדה. אומרים את זה אותם אנשים שמשבחים, בצדק בעיניי, את חברי הוועדה על עבודתם הרצינית. אם העבודה כה ראויה ורצינית, מדוע שיתביישו בה חברי הוועדה? ואם יש דבר מה להתבייש בו, אולי כדאי באמת לשנות אותו. אני יודע. אומרים שזה ידרדר לפופוליזם, שאנשים לא ידברו חופשי. לטענה הזו אין שום הוכחה אמפירית. היא נשמעת שוב ושוב כשמדברים על רשלנות רפואית, על תחקירים בצבא, על גיבוש תקציב המדינה. רק תנו לעבוד בשקט והתחקירים יהיו רציניים, לא יהיה שום טיוח. רק תנו לעבוד בשקט והעבודה תהיה מקצועית, לא יהיה שום סחר סוסים מתחת לשולחן ושום הבטחות מושחתות. המציאות מוכיחה בדיוק את ההפך. המחאה החברתית היתה שיאו של תהליך של שיתוף הציבור בעיצוב דרכה של המדינה. לכמה שבועות קיציים הלב של הדמוקרטיה הישראלית הלם בחוזקה בחזה הקולקטיבי של אזרחי ישראל. ואז התכנסו כמה אנשים, חכמים, רציניים ואחראים והכל שכך. לא רוצים. רוצה שהציבור ימשיך להיות מעורב גם כשמקבלים את ההחלטות. שיקבל את המידע וישמיע את דעתו עליו לכל אורך התהליך ולא רק בארגז החול שמקצים לו המבוגרים האחראים. לכן יש לקוות שפרסום הפרוטוקולים יהיה תקדים לוועדות הבאות. שיידעו חבריהן שמה שייקראו להגן על הנאמר והנעשה בוועדה, ושיאמרו ויעשו רק דברים שניתן להגן עליהם. זה אולי ישבית שמחה של כמה דאחקות פנימיות בחדר הוועדה, אבל יניב תוצאה ראויה יותר ודמוקרטית יותר. רועי פלד, חבר הנהלת התנועה לחופש המידע (ומנכ"ל התנועה בעבר) |
|
|||||||||||
|
||||||||||||
|
||||||||||||
|
||||||||||||
|
||||||||||||
|
||||||||||||
|
||||||||||||
|
||||||||||||
|
||||||||||||
|
||||||||||||
|
רוטשילד 45, ראשון לציון 75266 טל. 03-9560146 פקס. 03-9560359 דוא"ל: info@meida.org.il |
התנועה לחופש המידע פועלת לקידום שקיפות במוסדות ציבוריים, להגברת הפיקוח על פעילותן של רשויות ציבוריות, ולעידוד הציבור לעשות שימוש בזכותו למידע. אנו מאמינים כי קידומן של מטרות אלה יוביל ליצירתה של חברה פתוחה, דמוקרטית וצודקת יותר בישראל. אתר אינטרנט: www.meida.org.il |
|||||||||||
|
CC – התנועה לחופש המידע |
||||||||||||
