דילוג לתוכן העמוד

ניצחון לתנועה: בית המשפט הורה לכנסת לפרסם את שמות בעלי היתרי הכניסה למשכן

"שקיפות דיוניה של הכנסת לא תהיה שלמה, אם לא ייחשפו אלה שתכלית הווייתם במסדרונות הכנסת היא השפעה על עמדות" – כך כתבה שופטת בית המשפט המנהלי בירושלים, נאוה בן אור, שדנה בעתירה שהגישה התנועה ביחד עם העיתונאי העצמאי תומר אביטל, נגד הכנסת. בעתירה שהגשנו באמצעות עו"ד רחלי אדרי, דרשנו לקבל את רשימת בעלי היתר כניסה קבוע למשכן, רשימה שבעבר ביקשנו וקיבלנו. אלא שיו"ר הכנסת הנוכחית, יולי אדלשטיין, החליט לסרב לבקשת התנועה לחופש המידע לחשוף את הרשימה העדכנית משיקולי ביטחון. בן אור קבעה שהכנסת תחויב לפרסם בתוך 30 ימים את רשימת מקבלי ההיתרים למשכן.

מסירת מידע גוברת על השיקול הביטחוני

בן אור קבעה כי "בתחרות בין השיקול הביטחוני לבין השיקול המצדד במסירת המידע המבוקש גובר השיקול האחרון. אני סבורה כי הכנסת בהחלטתה לא נתנה משקל ראוי לעוצמתו של שיקול זה. מנגד ניתן משקל רב לשיקול הביטחוני מבלי שהובאה בחשבון באופן מספק העובדה שמדובר במידע שאינו חסוי כשלעצמו, שלא נמנעת מן העותרים האפשרות לפרסם כל שם מהשמות של הרשימה המצומצמת. לפי שיקול דעתם, כפי שלא נמנעת אפשרות זו גם מגופים אחרים, שיבקשו לעיין בה".

בן אור הוסיפה כי "לא מן הנמנע כי במסירת הרשימה של בעלי ההיתרים יש משום הכבדה על מערך האבטחה של הכנסת, אלא שכנגד הכבדה זו עומדת זכותו של הציבור במדינה דמוקרטית לשקיפות מלאה, של התנהלות הכנסת. פרסום שמות בעלי ההיתרים הקבועים, יש בו משום תרומה, של ממש להגברת השקיפות, ומכאן כי החלטתה של הכנסת אינה עומדת במבחני הסבירות והמידתיות".

"לציבור יש עניין רב לדעת מי הם בעלי הנגישות"

עוד קבעה השופטת כי "קצין הכנסת עמד בחוות דעתו על רגישותה של הכנסת כמקום שבו נמצאים מדי יום ראשי המדינה, ראשי רשויות שונות כמו: ראשי זרועות הביטחון ועוד. אבטחת הכנסת שהיא מקום פתוח ונגיש יש עימה אחריות כבדה, והמדובר במשימה מורכבת. לדעתו פרסום הרשימה גם במתכונתה המצומצמת יש בו משום איום בטחוני משמעותי ויביא עימו הכבדה של ממש על משימת האבטחה. עוד הוא סבור שאין להשוות את האיומים הביטחוניים עימם היה צריך להתמודד בשנת 2007 עת נמסרה רשימת בעלי ההיתרים לתנועה לחופש המידע, לאיומים הבטחוניים הקיימים כיום. אין לי ספק בכנות של קצין הכנסת, אלא שזו אינה יכולה להיות חזות הכל".

"במסגרת הערכות הסיכון שבמסירת המידע יש לזכור, כי לעותרים ניתנה זכות, עיון ברשימת מקבלי ההיתרים, ולא נמנעה מהם האפשרות, לפרסם שמות מתוך הרשימה. מנגד עומד העניין הציבורי במידע המבוקש. אני בדעה כי קשה להפריז בחשיבותו. הכנסת אינה רק 'סמל' שלטוני אלא על פי מהותה מביאה לידי ביטי יום יומי את ערכי היסוד של הדמוקרטיה הישראלית. בין כתליה מתקיימים דיונים, בהצעות חקיקה שבסופם נחקקים חוקים. חברי הכנסת הם נבחרי העם. שליחותם שליחות ציבורית בשם מי שבחר בהם. בעלי ההיתרים הקבועים הם אנשים שיש להם נגישות תדירה לחברי הכנסת, ויש ביכולתם להשפיע על עמדותיהם, בסוגיות השונות העומדות על הפרק. כך נציגי ארגונים יצוגיים, מלכ"רים, צוותי תקשורת ועיתונאים, לוביסטים, ודומיהם. בנסיבות אלה נראה כי לציבור עניין רב לדעת מי הם בעלי הנגישות לכנסת ולמכהנים בה. שקיפות דיוניה של הכנסת, שלא יכול להיות חולק על דרגת צלילותה הגבוהה המתחייבת לא תהיה שלמה,אם לא ייחשפו של אלה שתכלית הווייתם במסדרונות הכנסת היא השפעה על עמדות".

עו"ד אדרי אמרה בתגובה כי "בפסק דין חשוב ועקרוני הוכרעו היום שני נושאים חשובים, זכות הציבור למידע אל מול האינטרס הביטחוני, וזכותו של הציבור לקבל לידיו מידע כאשר מתאפשר לו לעיין במידע. זה לא היה מאבק קל אבל זה היה מאבק ראוי. אנו שמחים שבית המשפט בלם שימוש ציני בסייג הביטחוני ואנו תקווה שהרשויות ילמדו את פסק הדין וידעו להבא לעשות שימוש מושכל ומידתי בסייג הביטחוני. אנו תקווה שהרשויות ילמדו היטב את פס"ד ויפנימו את קביעותיו בהתנהלותם העתידית".

 

עזרו לנו להמשיך להילחם על המידע
בואו לעגל לטובה לתנועה
היכנסו עכשיו, זה לוקח דקה, ותרמו לנו את האגורות מהעודף בכל קנייה. קניתם ב-99.90 ₪? תרמתם לנו 10 אגורות. כ-5 שקלים בחודש במצטבר. בשבילנו זה המון. ❤️