משרד המשפטים

פגישות עם משפטנים, שופטים, עיתונאים, ולא מעט בריתות, חתונות והלוויות – כך נראה הלו"ז שהשר אוחנה חשף לציבור – בעקבות בקשת התנועה לחופש המידע

התפישה שעולה מתוך פנייתו של המרכז לשלטון מקומי היא פשוטה - הרשות המקומית היא חברה בע"מ, ולא רשות ציבורית הפועלת כנאמן עבור הציבור ומחזיקה במידע השייך לו. מאמר מאת נדאל חאיק רחלי אדרי-חולתא

עתירה שהגישו עו"ד שחר בן מאיר והתנועה לחופש המידע בבקשה לקבל התכתבויות בין שרת המשפטים שקד לפרקליט המדינה שי ניצן, עשויה לקבוע כי גם מסרונים יכולים להיחשף לעיניי הציבור במסגרת חוק חופש המידע

בקשת מידע שהגשנו חשפה את המציאות העגומה – נציבות שוויון זכויות אנשים עם מוגבלות לא הוציאה אפילו צו אחד למעסיקים שלא עמדו בדרישות החוק

 שרת המשפטים איילת שקד הפיצה להערות הציבור תקנות שיחייבו שקיפות באגודות עותמניות. אלה ההמלצות שלנו

יש לקבוע כללים בוררים כיצד לנהוג במידע בעל אופי ציבורי - ולהחיל את החוק כשאנשי ציבור משתמשים במיילים פרטיים בעבודה. מאמר מאת מנכ"לית התנועה לחופש המידע, עו"ד רחלי אדרי

כמה תלונות התקבלו במוסד ובשב"כ, בצה"ל, במשטרה, בשב"ס, בנציבות כבאות והצלה, במד"א ובמח"ש - ומה אפשר ללמוד מהם על היקף התופעה והטיפול בה. ובכן, זה מורכב

כלל ההקדשות הרשומים בפנקס ההקדשות הציבוריים מחזיקים קרנות כספיות בשווי כולל של כשישה מיליארד ₪. בנוסף, מחזיקים ההקדשות הציבוריים למעלה מאלף נכסי נדל"ן ברחבי הארץ.

פתאום – אני לא סגור איך ולמה – התחיל שינוי. גדול. פתאום העיתונים מפרסמים מדי יום ידיעות על שקיפות. משרד ממשלתי שמסרב לתת מידע, זו כותרת. ועדה ממשלתית שמסרבת לרשום פרוטוקולים, זה חדשות. ולראשונה יש גם שרת משפטים שעושה דברים בכיוון הנכון. יו"ר התנועה לחופש המידע קורא לציפי לבני, בואי תהיה הגברת הראשונה של השקיפות בישראל