fbpx

מידע שהושג בנושא ‘פרוטוקולים’

בג"ץ הורה לממשלה לנמק מדוע הפרוטוקולים מדיוני הקורונה לא מתפרסמים

עשינו היסטוריה – בג"ץ הוציא צו על תנאי והורה לממשלה להסביר מדוע ישיבות הקורונה סווגו כסודיות. המדינה צריכה להשיב לבית המשפט עד ה-11 בנובמבר. מה שבטוח –  30 שנה כבר לא נצטרך לחכות לתמלילים.

עו"ד רחלי אדרי מנכ"לית התנועה לחופש המידע, מסבירה מה משמעות ההחלטה הדרמטית:

בג"ץ קיבל את עמדנו, לפיה יש להתייחס לדיוני הקורונה כעניין אזרחי-בריאותי ולא כדיונים ביטחוניים. כעת, על המדינה יהיה להסביר מדוע אינה חושפת את הפרוטוקולים מהדיונים. התנועה לחופש המידע תמשיך להיאבק על ניהול האירוע בשקיפות מרבית לטובת קיום דיון ציבורי בריא וענייני בנושא.

את העתירה לחשיפת הפרוטוקולים הגישו יחד עם התנועה הכתבת המדינית של "הארץ", נעה לנדאו (שיזמה אותה), ושותפים לה "גלובס" "כלכליסט", תאגיד השידור "כאן", "שומרים" ועורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם.

בג"ץ הוציא צו על תנאי

צו על תנאי

על הדיון והעתירה שהגשנו

סיקור ההחלטה בתקשורת:

מעריב

גלובס

מאקו

הארץ

 

התנועה לבנט ולפיד: פרסמו את הפרוטוקולים של דיוני הממשלה בקורונה

המכתב שהעברנו לראש הממשלה

פניית התנועה לראש הממשלה

 

המכתב של שר הביטחון, בני גנץ, לראש הממשלה בנט

הפניה של בני גנץ

חיות לנציג המדינה: "מה מאפשר לכם להטיל חובת סודיות על כל תמלילי הממשלה?"

פרוטוקול הדיון בעליון

פרוטוקול הדיון בעליון

העתירה שהגשנו

תשובת המדינה לעתירה

דיווח על הדיון בעליון ב"כסית"

הכתבה של ניצן שפיר ב"גלובס"

"חוק יסוד הממשלה מלמד הפוך מהנוהג הקיים. אתם מנהלים תמלילים ומעולם לא חשפתם אף תמליל" – כך אמרה היום (ב') נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, לנציג מחלקת הבג"צים בעתירת גלובס, גופי תקשורת נוספים, התנועה לחופש המידע ועו"ד שחר בן מאיר.

הנשיאה חיות והשופטים יצחק עמית וג'ורג' קרא דנו בעתירה לבג"ץ וערעור מינהלי בהם התבקש בית המשפט לחייב את הממשלה לחשוף לציבור הישראלי את תוכנם של תמלילי ישיבות הממשלה בתקופת הקורונה, על מנת שהציבור ייחשף לשיקולים שהובילו להטלת מגבלות קשות תוך פגיעה בזכויות אדם בתקופת התחלואה הקשה.

חיות פנתה לנציג מחלקת הבג"צים, עו"ד אבי מיליקובסקי, שמגן על התנגדות הממשלה שלא לחשוף את תמלילי הישיבות במשבר הקורונה, וביקשה את תשובתו מכוח מה מתנהלת הממשלה באופן זה. "הם (הממשלה) לא מפעילים שיקול-דעת כל פעם מחדש למרות שהחוק מאפשר הפעלת שיקול-דעת". והוסיפה – "איסור צריך שיהיה מונח בו פוטנציאל לפגיעה על מנת שיהיה איסור על פי דין. הטיעון של המדינה על אפקט מצנן הוא במדרג יותר נמוך".

נציג בג"צים השיב – "הממשלה כן מפעילה שיקול דעת. הכלל שהוא שתמלילים תמיד סודיים ויש בהם איסור עיון. מזכיר הממשלה לא ראה סיבה לחרוג מהכלל שנקבע על ידי הממשלה. המזכיר איזן את שיקולי השקיפות, ואת העוצמה של חשיבות הדיון הענייני והפתוח".

חיות ביקשה לדעת האם אי פעם נמסרו תמלילים מישיבות ממשלה ונציג המדינה השיב כי מעולם לא נמסרו תמלילים.

בנוסף פנתה חיות לנציג המדינה ואמרה: "החשיבות של העתירה המינהלית מעלה שאלה עקרונית האם יש מתחם שיקול דעת. איך צריך לפרש את הוראות התקנון ואת הנחיית היועץ המשפטי לממשלה. המזכיר לא הפעיל מלכתחילה את שיקול הדעת. החשיבות של הטיעון הוא שאם יש לו שיקול דעת ולא הפעיל – על זה אתם צריכים לענות".

עו"ד שחר בן מאיר טען מטעם העותרים כי תקנון הממשלה נוגד את חוק יסוד הממשלה. לכן לא ניתן להסתמך על התקנון (האוסר פרסום תמלילי הישיבות – נ.ש.) כדי לא לפרסם את תמלילי הישיבות בקורונה.

לטענתו, חוק יסוד הממשלה מאפשר למדינה להחליט אילו דיונים הם סודיים ולא מדובר באיסור גורף. תקנון הממשלה לא גובר על החוק של מדינת ישראל. "הפעלת שיקול הדעת לחסות את כל תמלילי הקורונה היא לא סבירה", טען בן מאיר.

עו"ד רחלי אדרי מהתנועה לחופש המידע טענה כי למרות שככלל ישיבות הממשלה מסווגות כסודיות ולא מתפרסמות לציבור, משבר הקורונה דרש התנהלות אחרת. "הייתה ציפיה מצידנו שהדברים ייעשו אחרת. ברירת המחדל היא שהפרוטוקולים יפורסמו רק בעוד 30 שנה".

הערעור המינהלי מתייחס להחלטתו של השופט אלי אברבנאל שקבע כי חוק חופש המידע לא מאפשר פרסום מסמכים שחל איסור לפרסמם על פי הדין וכי תקנון הממשלה הוא הדין האוסר את פרסום התמלילים. במקביל כפרה המדינה באפשרות של מזכיר הממשלה להפעיל את שיקול-דעתו בנוגע לסיווג הפרוטוקולים.

"קיימת סמכות לשיקול דעת למזכיר המדינה לסווג באופן שונה את תמלילי הישיבות. הקורונה לא הייתה מבצע צבאי, אלא אירוע מתמשך ארוך מאוד במהלכו הממשלה קיבלה החלטות דרמטיות. החוק לא קובע סודיות מוחלטת על דיוני הממשלה", טענה אדרי והוסיפה: "מי שחוקק את חוקי היסוד לא התכוון שהאיסור יהיה מוחלט. הקורונה הייתה אירוע אזרחי ולא ביטחוני – חייבת להיות הבחנה. נדרשת שקיפות כדי שהציבור יבין כיצד הם התקבלו".

העתירה הוגשה לאחר שתמלילי דיוני הממשלה בנוגע לקורונה סווגו כביטחוניים ובהתאם סודיים, אף שמדובר בדיונים אזרחיים-רפואיים. בשל סיווגם הם לא יפורסמו למשך 30 שנה (!).

אם תידחה העתירה, רק בעוד שלושה עשורים יזכה הציבור הישראלי להיחשף לדיונים וויכוחים גורליים שהתנהלו בממשלה והובילו להחלטות קשות ולגזירות על הציבור.

לטענת העותרים, ההחלטה של הממשלה סותרת את חוק יסוד: הממשלה שבסעיף 35 שלו מונה נושאים שצריכים להישמר בסודיות. לפי הטענה שלנו, הקביעה של הממשלה בתקנון שכל תמלילי ישיבות הממשלה (ובהם בנוגע לקורונה) הם סודיים סותרת את חוק היסוד.

לטענתנו, לפי הצעת חוק יסוד: הממשלה רואים שכוונת המחוקק בעת שחוקק את חוק היסוד, הייתה שסודיות על תוכן ישיבות הממשלה תוטל רק במקרים מסוימים, ולא שתהיה סודיות מוחלטת על תוכנן של כל ישיבות הממשלה באשר הן כפי שקובע תקנון הממשלה.

לקראת הדיון בעליון על פרסום הפרוטוקולים מקבינט הקורנה – תשובת המדינה לערעור התנועה

תשובת המדינה לערעור התנועה

תשובת המדינה לערעור

העתירה שהגישה התנועה

לכתבה של חן מענית ב"גלובס"

ביום שני הקרוב, ה-14 במאי יתקיים בביהמ"ש העליון דיון מכריע בנושא. מדובר כבר בהליך של ערעור על פסק דין שנתן שופט ביהמ"ש המחוזי בירושלים, אלי אברבנאל בדצמבר 2020.

אברבנאל דחה את העתירה שלנו לחשיפת תמלילי הקורונה. הוא נימק את החלטתו על בסיס חוק חופש המידע שקובע כי "רשות ציבורית לא תמסור מידע אשר אין לגלותו על פי כל דין". ומהו אותו דין שמאפשר את הסתרת המידע? לגישת הממשלה והיועמ"ש שאומצה ע"י ביהמ"ש המחוזי מדובר בתקנון עבודת הממשלה שקובע כי דיוני הממשלה סגורים והתמלילים חסויים.

ביום שני הקרוב תתייצב מנכ"לית התנועה לחופש המידע, עו"ד רחלי אדרי, בפני שופטי העליון, הנשיאה אסתר חיות, והשופטים דפנה ברק-ארז ויצחק עמית ובשם כל העותרים תנסה לשכנעם כי השופט המחוזי טעה.

מבלי להלאות את הקוראים בפרטי הפרטים של הטיעון המשפט שנציג בעליון, נאמר כי עיקרו הוא שהשופט אברבנאל אימץ באופן לא מנומק ושגוי את עמדת הממשלה לפיה בחסות התקנון היא יכולה לפעול ככל שעולה רוחה, לרבות בניגוד לחוק היסוד. לשיטתנו, ההחלטה של הממשלה סותרת את חוק יסוד: הממשלה שבסעיף 35 שלו מונה נושאים שצריכים להישמר בסודיות. לפי הטענה שלנו, הקביעה של הממשלה בתקנון שכל תמלילי ישיבות הממשלה (ובהם בנוגע לקורונה) הם סודיים היא סותרת את חוק היסוד.

ואכן, כשהולכים להצעת חוק יסוד: הממשלה רואים שכוונת המחוקק בעת שחוקק את חוק היסוד, הייתה שסודיות על תוכן ישיבות הממשלה תוטל רק במקרים מסוימים, ולא שתהיה סודיות מוחלטת על תוכנן של כל ישיבות הממשלה באשר הן כפי שקובע תקנון הממשלה. במלים אחרות לשיטתנו, כשהממשלה קבעה בתקנון שהתוכן של כל ישיבותיה ישמר בסודיות למשך 30 שנה, היא עשתה שימוש לרעה בכוחה ובאופן שמנוגד לחוק היסוד.

כך למשל אמר שר המשפטים לשעבר, חיים צדוק ז"ל, במהלך הדיונים בכנסת על חקיקת הסעיף הרלוונטי בחוק יסוד: הממשלה: "קבענו סעיף הנראה לנו כסעיף המאזן את הצורך בשמירת סודיות בדיוני הממשלה בעניינים חיוניים, מצד אחד, ואת העיקרון של חופש העיתונות, מצד שני, והטלנו את האיסור רק על דברים מובחרים".

השר צדוק גם הסביר באותה הזדמנות מהם אותם עניינים "מובחרים" שנדונים בממשלה וצריכים להישאר חסויים לשנים ארוכות: "ביטחון המדינה, יחסי חוץ של המדינה ועניינים אחרים שהממשלה חושבת שחיוני מבחינת האינטרסים של המדינה שהם יישארו בסוד".

האם חיוני מבחינת האינטרסים של המדינה שתמלילי ישיבות הממשלה בקורונה יישארו חסויים לשלושה עשורים תמימים? לשיטתנו, בדיוק להפך – חיוני לפרסמם כדי שהציבור יוכל לבקר בצורה מושכלת את דרך קבלת ההחלטות בממשלה שהובילה לכל אותן החלטות שחלקן שנויות במחלוקת. ביום שני נדע מה חושבים על כך השופטים חיות, ברק-ארז ועמית.

האם הפרוטוקולים של ישיבות הממשלה בקורונה צריכים להישאר חסויים ל-30 שנה? מחר (ב)  בדיון בעליון נגלה מה עמדתם של השופטים חיות, ברק-ארז ועמית בסוגיה.

התנועה לבג"ץ: לצרף את מכתב מזכיר הממשלה לעתירה לחשיפת הפרוטוקולים של קבינט הקורונה

בקשה לצירוף אסמכתא משפטית

Attach-a-letter

הערעור שהגשנו לבית המשפט העליון

שקיפות דיוני הקורונה – עניין של הצלת חיים / סתיו שפיר

 

המאמר פורסם בעיתון הארץ

 זה יותר משנה שלאזרחי ישראל אין כל מידע על הנעשה בכספם. חברי ועדת הכספים בכנסת שכחו שיש בסמכותם לזמן את החשב הכללי — האיש שבימים שבהם אין תקציב רשמי מקבל החלטות לבדו על כל תקציב המדינה, בלי פיקוח. דו"ח מבקר המדינה שפורסם שלשום גילה שרק 3.5% מהמאותרים באיכוני שב"כ שנדרשו לבידוד אכן היו חולים — ושהשימוש באמצעי המעקב החל לפני החלטתה של הממשלה בעניין.

 בשום שלב לא היה למורים, לגננות ולהורים מידע על האסטרטגיה לפתיחת מוסדות החינוך. בעלי מסעדות קיבלו הודעה לסגור את העסק, ורגע אחר כך אושר להם לפתוח אותו — בלא שום הסברים. אפשר להמשיך בדוגמאות, אך העניין ברור: לא רק שהחלטות רבות היו חסרות היגיון בריאותי, אלא שהממשלה החליטה להסתיר אותן. כל אזרח בעל יצר הישרדות מוכרח לשאול מדוע.

דווקא בתקופה שבה השקיפות היא קריטית לרכישת אמון הציבור ולשיתוף פעולה במאבק בקורונה, הממשלה החביאה את דיוניה בארכיון, והוא ייפתח רק בעוד 30 שנה. יותר מ–2,400 ישראלים כבר איבדו את חייהם, אך ההתמודדות עם המשבר הגדול ביותר שהיה פה מתנהלת מאחורי גבנו. אנחנו צריכים להיות מודאגים מאוד, כי לא רק אנחנו בחשכה: גם המומחים סובלים ממחסור במידע. אפידמיולוגים במשרד הבריאות אינם מקבלים גישה לנתוני התחלואה הגולמיים. דיוני הצוות לטיפול במגפות מוסתרים. דיוני המל"ל חסויים.

לחוסר השקיפות יש מחיר כבד: ההחלטות לפתוח או לסגור עסקים ומוסדות חינוך מתקבלות בלי להתבסס על נתונים. אין הפקת לקחים הנדרשת במשבר מתגלגל. המחיר הכלכלי בשמיים, ערך חיי אדם בתהום.

 התנועה לחופש המידע וכלי תקשורת שונים, ובהם "הארץ", עתרו שלשום לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה לפרסם את הפרוטוקולים ואת חומרי הרקע מקבינט הקורונה. הסירוב לחשוף את התמלילים נובע מחובת הסודיות בתחומים שגופי הביטחון ממונים עליהם, אבל חובת הסודיות איננה רלוונטית לקורונה.

"אם במלחמה חיוני להסתיר מידע כדי לנצח את האויב", כתבה מנכ"לית התנועה רחלי אדרי, "במאבק במחלה חיוני לחשוף מידע כדי לנצח את הנגיף". היא צודקת. בלי שקיפות, אמון הציבור קורס. לפי סקר של פיקוד העורף, רק 24% מהציבור סומכים על הממשלה. רק 21% מהמשיבים טוענים שההנחיות מובנות להם.

 מדינות שפועלות בשקיפות גוברות מהר יותר על הנגיף. אירלנד מפרסמת את התכתובות של הממשלה ואת תוכן ישיבותיה. ניו זילנד מעלה לרשת מידע גולמי על כל החלטה. סינגפור הפיקה את לקחי הסארס ובנתה במהירות מערך חקירות אפידמיולוגי, והוא מפרסם פעמיים ביום מידע מקיף לציבור. רק 28 מתושביה מתו.

 בכנסת כבר אין ועדת שקיפות. בנימין נתניהו דאג לחסלה, לאחר שבהיותי יו"ר הוועדה דרשתי מהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לספר מה אירע בעשרות ישיבותיו בארבע עיניים עם נתניהו בתקופת חקירתו — שכמותן לא היו מעולם לפני כן.

 למרות העדר הוועדה, חברי הכנסת יכולים לדרוש שקיפות בוועדות אחרות, לזמן את כל מקבלי ההחלטות ולנעול את הדלת עד שיספקו תשובות. הצוותים שלהם צריכים ללכת למשרדים הרלוונטיים, לחלץ נתונים ולפרסמם. גם ראוי שיצטרפו בעצמם לעתירות למען חופש המידע ויעמדו לימין החברה האזרחית בבית המשפט. כבר למדנו שבלי שקיפות אין דמוקרטיה. בימים אלו, שקיפות היא עניין של הצלת חיים.

קיבלנו פרוטוקולים מדיוני ועדת השרים במשבר הקורונה (בערך)

דיוני ועדת השרים בין ה-27 במאי ל-7 בספטמבר

סיכום דיוני ועדת השרים להתמודדות עם הקורונה

בעקבות עתירת התנועה – קיבלנו 18 פרוטוקולים של דיוני הממשלה בתקופת משבר הקורונה

פרוטוקולים מישיבות הממשלה בימי קורונה

18 פרוטוקולים מדיוני הממשלה

 

העתירה שהגשנו לבית המשפט לעניינים מנהליים

 

תשובת משרד ראש הממשלה לבקשת המידע שהגשנו

תשובת משרד ראש הממשלה לבקשת המידע של התנועה

התנועה עתרה לביהמ"ש: לחשוף את הפרוטוקולים של דיוני הממשלה בנושא הקורונה

מטרת העתירה, שצפויה להיות נדונה בבית המשפט לעניינים מינהליים, היא לקבל מידע הנוגע באופן ישיר לכלל הציבור והמשק הישראלי, שנפגע באופן קשה ביותר בימים אלה מההחלטות הדחופות שהתקבלו בממשלה.
לאחר שבג"ץ מחק בנימוקים פרוצדורליים את העתירה להורות לממשלה לחשוף את תמלילי הפרוטוקולים המלאים של ישיבותיה בתקופת הקורונה, עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים לפי חוק חופש המידע. בעתירה נדרשים משרד ראש הממשלה והיועץ המשפטי למסור ללא דיחוי את התמלילים של ישיבות הממשלה מהחודשים שבהם מתמודדת ישראל עם התפרצות נגיף הקורונה.
את העתירה הגישו התנועה לחופש המידע, עיתונאית "הארץ", נעה לנדאו, שיזמה את הבקשה, העיתונאים טל שניידר וחן מענית ("גלובס"), שאול אמסטרדמסקי ("כאן"), תומר גנון ("כלכליסט"), ועורכי הדין שחר בן-מאיר, יצחק אבירם. את התנועה מייצגת עו"ד יערה וינקלר-שליט.
על פי תקנון הממשלה, דיוני הממשלה יסווגו כחומר חשאי למשך 30 שנה. במצב הקיים, תמלילי ישיבות הממשלה מועברים לארכיון המדינה, ושם הם נשמרים במשך שלושה עשורים. הממשלה מתנגדת להעברת המידע לידי כלי התקשורת.
עו"ד יערה וינקלר-שליט: "העתירה שהוגשה היום לבית המשפט המחוזי בירושלים היא מעניינו של כל אזרח במדינה – והיא נוגעת במידה רבה לאמון של הציבור כולו בממשלה הנוכחית – אמון שנפגע קשות בעת האחרונה.
"העתירה היא חלק ממאבק ממושך שמטרתו להבין כיצד מקבלת הממשלה את החלטותיה בתקופת משבר הקורונה. בעוד שאנו רואים מדינות רבות בעולם מנהלות את המשבר תוך שקיפות אמתית וכזו שנותנת דין וחשבון לאזרחים, מדינת ישראל רואה את האירוע הנוכחי כאירוע סודי ומנהלת אותו תוך הסתרה שלא רק שאין בה צורך אלא שהיא אינה כדין ואף מזיקה לציבור.
"מדיניות ההסתרה צריכה להסתיים – ואנחנו סמוכים ובטוחים שבית המשפט ייעתר למבוקש. לא רק בגלל גודל השעה, אלא בעיקר משום שהתנהלות הממשלה היא שרירותית, בלתי-ברורה וכתוצאה ממנה הטיפול במשבר נראה כאוטי".

העתירה
העתירה שהגשנו

 

הנספחים לעתירה

protocols petition Appendices

בג"ץ החליט לא לדון בעתירה לפרסם פרוטוקולים מישיבות הממשלה במשבר הקורונה

פרוטוקול הדיון בבג"ץ

Supreme-Court-protocol1

לעתירה שהגשנו לבג"ץ, ביחד עם עורכי הדין בן מאיר ואיציק אבירם, ועיתון הארץ והעיתונאית נעה לנדאו, שיזמה את העתירה (באמצעות עו"ד טלי ליבליך), וגם גלובס, כאן וכלכליסט.

להעברה בנקאית או לתרומה ישירה, להלן פרטי החשבון של התנועה לחופש המידע(ע"ר):
מספר עמותה 580425700 בנק הפועלים (12) סניף 567 (בית אסיה, תל אביב) מספר חשבון 372952

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il