fbpx

מידע שהושג בנושא ‘פרוטוקולים’

התנועה לבג"ץ: לצרף את מכתב מזכיר הממשלה לעתירה לחשיפת הפרוטוקולים של קבינט הקורונה

בקשה לצירוף אסמכתא משפטית

Attach-a-letter

הערעור שהגשנו לבית המשפט העליון

שקיפות דיוני הקורונה – עניין של הצלת חיים / סתיו שפיר

 

המאמר פורסם בעיתון הארץ

 זה יותר משנה שלאזרחי ישראל אין כל מידע על הנעשה בכספם. חברי ועדת הכספים בכנסת שכחו שיש בסמכותם לזמן את החשב הכללי — האיש שבימים שבהם אין תקציב רשמי מקבל החלטות לבדו על כל תקציב המדינה, בלי פיקוח. דו"ח מבקר המדינה שפורסם שלשום גילה שרק 3.5% מהמאותרים באיכוני שב"כ שנדרשו לבידוד אכן היו חולים — ושהשימוש באמצעי המעקב החל לפני החלטתה של הממשלה בעניין.

 בשום שלב לא היה למורים, לגננות ולהורים מידע על האסטרטגיה לפתיחת מוסדות החינוך. בעלי מסעדות קיבלו הודעה לסגור את העסק, ורגע אחר כך אושר להם לפתוח אותו — בלא שום הסברים. אפשר להמשיך בדוגמאות, אך העניין ברור: לא רק שהחלטות רבות היו חסרות היגיון בריאותי, אלא שהממשלה החליטה להסתיר אותן. כל אזרח בעל יצר הישרדות מוכרח לשאול מדוע.

דווקא בתקופה שבה השקיפות היא קריטית לרכישת אמון הציבור ולשיתוף פעולה במאבק בקורונה, הממשלה החביאה את דיוניה בארכיון, והוא ייפתח רק בעוד 30 שנה. יותר מ–2,400 ישראלים כבר איבדו את חייהם, אך ההתמודדות עם המשבר הגדול ביותר שהיה פה מתנהלת מאחורי גבנו. אנחנו צריכים להיות מודאגים מאוד, כי לא רק אנחנו בחשכה: גם המומחים סובלים ממחסור במידע. אפידמיולוגים במשרד הבריאות אינם מקבלים גישה לנתוני התחלואה הגולמיים. דיוני הצוות לטיפול במגפות מוסתרים. דיוני המל"ל חסויים.

לחוסר השקיפות יש מחיר כבד: ההחלטות לפתוח או לסגור עסקים ומוסדות חינוך מתקבלות בלי להתבסס על נתונים. אין הפקת לקחים הנדרשת במשבר מתגלגל. המחיר הכלכלי בשמיים, ערך חיי אדם בתהום.

 התנועה לחופש המידע וכלי תקשורת שונים, ובהם "הארץ", עתרו שלשום לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה לפרסם את הפרוטוקולים ואת חומרי הרקע מקבינט הקורונה. הסירוב לחשוף את התמלילים נובע מחובת הסודיות בתחומים שגופי הביטחון ממונים עליהם, אבל חובת הסודיות איננה רלוונטית לקורונה.

"אם במלחמה חיוני להסתיר מידע כדי לנצח את האויב", כתבה מנכ"לית התנועה רחלי אדרי, "במאבק במחלה חיוני לחשוף מידע כדי לנצח את הנגיף". היא צודקת. בלי שקיפות, אמון הציבור קורס. לפי סקר של פיקוד העורף, רק 24% מהציבור סומכים על הממשלה. רק 21% מהמשיבים טוענים שההנחיות מובנות להם.

 מדינות שפועלות בשקיפות גוברות מהר יותר על הנגיף. אירלנד מפרסמת את התכתובות של הממשלה ואת תוכן ישיבותיה. ניו זילנד מעלה לרשת מידע גולמי על כל החלטה. סינגפור הפיקה את לקחי הסארס ובנתה במהירות מערך חקירות אפידמיולוגי, והוא מפרסם פעמיים ביום מידע מקיף לציבור. רק 28 מתושביה מתו.

 בכנסת כבר אין ועדת שקיפות. בנימין נתניהו דאג לחסלה, לאחר שבהיותי יו"ר הוועדה דרשתי מהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לספר מה אירע בעשרות ישיבותיו בארבע עיניים עם נתניהו בתקופת חקירתו — שכמותן לא היו מעולם לפני כן.

 למרות העדר הוועדה, חברי הכנסת יכולים לדרוש שקיפות בוועדות אחרות, לזמן את כל מקבלי ההחלטות ולנעול את הדלת עד שיספקו תשובות. הצוותים שלהם צריכים ללכת למשרדים הרלוונטיים, לחלץ נתונים ולפרסמם. גם ראוי שיצטרפו בעצמם לעתירות למען חופש המידע ויעמדו לימין החברה האזרחית בבית המשפט. כבר למדנו שבלי שקיפות אין דמוקרטיה. בימים אלו, שקיפות היא עניין של הצלת חיים.

קיבלנו פרוטוקולים מדיוני ועדת השרים במשבר הקורונה (בערך)

דיוני ועדת השרים בין ה-27 במאי ל-7 בספטמבר

סיכום דיוני ועדת השרים להתמודדות עם הקורונה

בעקבות עתירת התנועה – קיבלנו 18 פרוטוקולים של דיוני הממשלה בתקופת משבר הקורונה

פרוטוקולים מישיבות הממשלה בימי קורונה

18 פרוטוקולים מדיוני הממשלה

 

העתירה שהגשנו לבית המשפט לעניינים מנהליים

 

תשובת משרד ראש הממשלה לבקשת המידע שהגשנו

תשובת משרד ראש הממשלה לבקשת המידע של התנועה

התנועה עתרה לביהמ"ש: לחשוף את הפרוטוקולים של דיוני הממשלה בנושא הקורונה

מטרת העתירה, שצפויה להיות נדונה בבית המשפט לעניינים מינהליים, היא לקבל מידע הנוגע באופן ישיר לכלל הציבור והמשק הישראלי, שנפגע באופן קשה ביותר בימים אלה מההחלטות הדחופות שהתקבלו בממשלה.
לאחר שבג"ץ מחק בנימוקים פרוצדורליים את העתירה להורות לממשלה לחשוף את תמלילי הפרוטוקולים המלאים של ישיבותיה בתקופת הקורונה, עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים לפי חוק חופש המידע. בעתירה נדרשים משרד ראש הממשלה והיועץ המשפטי למסור ללא דיחוי את התמלילים של ישיבות הממשלה מהחודשים שבהם מתמודדת ישראל עם התפרצות נגיף הקורונה.
את העתירה הגישו התנועה לחופש המידע, עיתונאית "הארץ", נעה לנדאו, שיזמה את הבקשה, העיתונאים טל שניידר וחן מענית ("גלובס"), שאול אמסטרדמסקי ("כאן"), תומר גנון ("כלכליסט"), ועורכי הדין שחר בן-מאיר, יצחק אבירם. את התנועה מייצגת עו"ד יערה וינקלר-שליט.
על פי תקנון הממשלה, דיוני הממשלה יסווגו כחומר חשאי למשך 30 שנה. במצב הקיים, תמלילי ישיבות הממשלה מועברים לארכיון המדינה, ושם הם נשמרים במשך שלושה עשורים. הממשלה מתנגדת להעברת המידע לידי כלי התקשורת.
עו"ד יערה וינקלר-שליט: "העתירה שהוגשה היום לבית המשפט המחוזי בירושלים היא מעניינו של כל אזרח במדינה – והיא נוגעת במידה רבה לאמון של הציבור כולו בממשלה הנוכחית – אמון שנפגע קשות בעת האחרונה.
"העתירה היא חלק ממאבק ממושך שמטרתו להבין כיצד מקבלת הממשלה את החלטותיה בתקופת משבר הקורונה. בעוד שאנו רואים מדינות רבות בעולם מנהלות את המשבר תוך שקיפות אמתית וכזו שנותנת דין וחשבון לאזרחים, מדינת ישראל רואה את האירוע הנוכחי כאירוע סודי ומנהלת אותו תוך הסתרה שלא רק שאין בה צורך אלא שהיא אינה כדין ואף מזיקה לציבור.
"מדיניות ההסתרה צריכה להסתיים – ואנחנו סמוכים ובטוחים שבית המשפט ייעתר למבוקש. לא רק בגלל גודל השעה, אלא בעיקר משום שהתנהלות הממשלה היא שרירותית, בלתי-ברורה וכתוצאה ממנה הטיפול במשבר נראה כאוטי".

העתירה
העתירה שהגשנו

 

הנספחים לעתירה

protocols petition Appendices

בג"ץ החליט לא לדון בעתירה לפרסם פרוטוקולים מישיבות הממשלה במשבר הקורונה

פרוטוקול הדיון בבג"ץ

Supreme-Court-protocol1

לעתירה שהגשנו לבג"ץ, ביחד עם עורכי הדין בן מאיר ואיציק אבירם, ועיתון הארץ והעיתונאית נעה לנדאו, שיזמה את העתירה (באמצעות עו"ד טלי ליבליך), וגם גלובס, כאן וכלכליסט.

עתרנו לבג״ץ: להתיר עיון בתמלילי ישיבות הממשלה והחומרים שעל בסיסם מתקבלות ההחלטות בעת משבר הקורונה

התנועה, ביחד עם העיתונאית נעה לנדאו, עיתון "הארץ" ועו"ד שחר בן מאיר, עתרה הבוקר (6.4.20) לבג"ץ בדרישה לפתוח לציבור את הפרוטוקולים מישיבות הממשלה בעניין משבר נגיף הקורונה, וכן את החומרים שהוצגו לה לקראתן ובמהלכן. זאת, לאחר שבקשת עיון בפרוטוקולים של ישיבות הממשלה שהגישה לנדאו סורבה בנימוק שהם סווגו כ"סודי ביותר" ולכן הם אסורים בחשיפה למשך 30 שנה.

אנו סבורים שעל דיוני הממשלה בעניינים הנוגעים לבריאות הציבור לא חלה כל חובת סודיות, ומדובר בפרשנות שגויה של חוק יסוד: הממשלה.

נכון להיום, על ניהול המשבר בידי הממשלה חלה חשאיות גורפת ומקוממת. הציבור לא נחשף לתרחישים השונים שמוצגים לממשלה ולנתונים העובדתיים שלאורם היא מקבלת החלטות המשפיעות באופן דרמטי על שגרת חיינו. המידע היחיד המתפרסם מאותן ישיבות הוא הדלפות לעיתונאים מטעמם של בעלי עניין.

כל זאת בעיצומו של משבר פוליטי נמשך שמחבל קשות בפיקוח האפקטיבי של הכנסת על הממשלה, וזאת תוך שימוש סיטוני בהתקנת תקנות לשעת חירום בידי ממשלה שיושבת כממשלת מעבר. אנו סבורים שעם מצב עניינים זה אין להשלים, לא בימי שגרה – וודאי שלא בעת חירום שבה נדרש הציבור לציית להוראות הגובות ממנו מחיר כבד.

סעיף 35 לחוק יסוד: הממשלה קובע שהדיונים וההחלטות של הממשלה ושל ועדות השרים הם סודיים ואסורים בפרסום כשמדובר בעניינים של ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה. על פי החוק, למזכיר הממשלה יש סמכות להתיר פרסום של חומרים מתוך דיוני הממשלה. אלא שבפועל, הממשלה קבעה חובת סודיות ואיסור פרסום גורפים על כל דיוניה. במלים אחרות, הממשלה נטלה לעצמה מנדט לא לה והחליטה להחסות את כל דיוניה – בניגוד מובהק לגבולות הצרים של החיסיון שקבעה לה הרשות המכוננת.

כפי שטענו בעתירה, הליכי קבלת ההחלטות של הממשלה בעת הזאת חייבים להיות חשופים לציבור ככל האפשר. אנו רואים במשבר הקורונה הזדמנות להביא לפתיחה לעיון הציבור של כלל דיוני הממשלה שיש בהם עניין ציבורי, בהיעדר חשש לאינטרסים חיוניים של המדינה שהחוק מחריגם מגילוי במפורש, כמו סוגיות ביטחוניות.

דווקא בעת הזו, כשנדרשת סולידריות חברתית שיתוף פעולה אזרחי – אנו מאמינים שחשיפתו של הציבור להליכי קבלת ההחלטות בממשלה, באופן מבוקר, יחזקו את האמון שכה נחוץ להצלחת המאבק הלאומי בנגיף קורונה ולחוסנה של הדמוקרטיה בישראל.

העתירה שהגשנו

העתירה לחשיפת דיוני הממשלה

הנספחים

הניספחים של העתירה

*** תגובת המדינה לעתירה

בדקנו מה קורה בעולם – בניגוד לטענת המדינה, יש ממשלות שמפרסמות מידע לציבור

בדקנו מה קורה בעולם

כך חוק נולד – הפרוטוקולים של הוועדה שגיבשה את הצעת חוק חופש המידע

פרוטוקולים של ישיבות ועדת משנה לוועדת חוקה, חוק ומשפט לדיון בהצעת חוק חופש המידע שנערכו בשנים 1997-1998 וגיבשו את נוסח חוק חופש המידע. הפרוטוקולים מתוך אתר ארכיון המדינה בתוספת תוכן עניינים שמקל על ההתמצאות ואיתור סוגיות רלוונטיות.

לאתר הארכיון

דוגמה מתוך תוכן העניינים
תוכן עניינים

פרוטוקולי ועדת המשנה לועדת חוקה חוק ומשפט

פרוטוקולי ועדת המשנה לועדת חוקה חוק ומשפט

פרוטוקולי ועדת חוקה חוק ומשפט עם תוכן עניינים

לפרוטוקולי ועדת חוקה חוק ומשפט עם תוכן עניינים

דוח ועדת אוסטרובסקי

דוח ועדת אוסטרובסקי

הפרוטוקולים מדיוני ועדת שמחון נחשפים (בערך)

איך עושים צדק לנכים, ואיך קובעים מה גובה הקצבה שתאפשר להם קיום בכבוד? בחוסר שקיפות מקומם. ביקשנו את הפרוטוקולים מדיוני ועדת שמחון שבחנה את השאלות האלה בדיוק, המליצה מה שהמליצה וגרמה לנכים לצאת שוב לרחובות.

ראוי שוועדות ציבוריות שדנות בעניינים כה חשובים שמשפיע על חייהם של כה רבים ועל דמותה של החברה כולה – יתנהלו בשקיפות. אנחנו מצפים שהן ימסרו את המידע בסיום עבודתן – ולא שנה אחרי, כפי שקרה. ולמרבה הצער, ההמתנה גם לא השתלמה – הוועדה מסרה לנו פרוטוקולים מ-13.5 שעות של דיונים, וזה לא רציני. יו"ר הוועדה פרופ' אבי שמחון טוען שנערכו דיונים רבים וארוכים, ושעבודת הוועדה היתה מקיפה ויסודית. אז איפה הפרוטוקולים? האם הדיונים לא תועדו (שזה חמור), או לא נמסרו לנו (שזה גם חמור)?

אנחנו נגיש תלונה על התנהלות הוועדה ליחידה הממשלתית, ונדרוש שהוועדות הציבוריות הבאות יפנימו את סטנדרט השקיפות הנדרש מהן, כי הנורמות צריכות להשתנות.

לחצו להורדת המידע על ועדת שמחון

לכתבה בהארץ על הפרוטוקולים שחשפנו

 

סיכום דיוני ועדת קוצ'יק לבחינת סמכויות הנהלת משרד האוצר

ועדת קוצ'יק – סיכומי הדיונים

ביוני 2017 הקים משרד האוצר ועדה שמטרתה לבחון את הסמכויות של מנכ"ל משרד האוצר וראשי האגפים השונים ומנהלי יחידות סמך, כמו למשל רשות החברות הממשלתיות.
נקבע כי בראש הוועדה יעמוד מנכ"ל משרד ראש הממשלה והממונה על השכר באוצר לשעבר יוסי קוצ'יק, ויהיו חברים בה מנכ"ל משרד האוצר והממונה על התקציבים לשעבר אהרון פוגל, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר חיים שני, הממונה על שוק ההון והביטוח לשעבר ציפי סאמט והממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר עו"ד דרור שטרום. היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד אסי מסינג, ישמש כיועץ המשפטי של הוועדה וכמרכזת הוועדה תשמש עו"ד הראלי מזרחי מהלשכה המשפטית במשרד האוצר.
הוועדה הגישה את מסקנותיה בתחילת 2018. אנחנו פנינו לאוצר בבקשה לקבל את הפרוטוקולים מדיוני הוועדה.

להעברה בנקאית או לתרומה ישירה, להלן פרטי החשבון של התנועה לחופש המידע(ע"ר):
מספר עמותה 580425700 בנק הפועלים (12) סניף 567 (בית אסיה, תל אביב) מספר חשבון 372952

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il