משטרה

איסוף ופרסום מידע על אלימות משטרתית אינם הצד החזק של משטרת ישראל ומח"ש. בימים שבהם החיכוך של המשטרה מול הציבור הישראלי רק עולה, השקיפות חיונית להחזרת את אמון האזרחים במשטרה

שאלנו את המשטרה כמה תלונות הוגשו על פריצה לפי ערים, כמה אנשים נעצרו, כמה כתבי אישום הוגשו ומה היו תוצאות ההליכים. הנה המידע

לבקשת התנועה לחופש המידע חשפה המשטרה לראשונה את הדו"חות שנתנו ממצלמות א3 המשמשות לאכיפה אוטומטית של מהירות ונסיעה ברמזור אדום

התנועה חושפת את הכבישים המובילים במספר הדו"חות: כביש 4, נתיבי איילון וכביש 1. מהמידע מתברר שהמשטרה הכפילה את מספר הדו"חות שהיא נותנת והגדילה את ההכנסה לכמעט כ-200 מיליון שקל בשנה. ראוי שתחשוף גם את יעדי האכיפה ומידת ההצלחה שלה במימושם

מידע על מספר התיקים שנפתחו ונסגרו, לרבות עילות הסגירה ומספר כתבי האישום שהוגשו בשנים 2013-2018 ע"י התביעה המשטרתית.

כמה תלונות התקבלו במוסד ובשב"כ, בצה"ל, במשטרה, בשב"ס, בנציבות כבאות והצלה, במד"א ובמח"ש - ומה אפשר ללמוד מהם על היקף התופעה והטיפול בה. ובכן, זה מורכב

בקשת מידע שהגישה התנועה לחופש המידע למשטרה מצביעה על עלייה חסרת תקדים במספר הדו"חות ואכיפה קפדנית נגד הרוכבים, בעיקר על המדרכות ■ יותר משליש מתאונות האופניים מתחילת השנה היו קשות או קטלניות ■ "המסקנה מהנתונים מצביעה על ספק בדבר יעילות האכיפה. פרסום המידע בזמן אמת יכול היה לאפשר שיח בנקודת זמן מוקדמת בהרבה", אומרת עו"ד רחלי אדרי, מנכ"לית התנועה לחופש המידע.

נתונים אודות מעצרים שהתנועה לחופש המידע קיבלה מהמשטרה חושפים כי בתיקים שבהם אחד החשודים הוא נתין זר, קיים סיכוי של מעל 60% לכך שיתבצע מעצר. בתיקים בהם החשוד בעל אזרחות ישראלית, השיעור עומד על 26% בלבד. רק 11% מהזרים הנעצרים על ידי המשטרה מורשעים בסופו של דבר, בניגוד ל-44% בעלי אזרחות ישראלית

מנתונים שקיבלנו על עבירות הפרעה והעלבת עובד ציבור ושנותחו על ידי מתנדב התנועה ופעיל השקיפות גיא זומר, עולה כי המשטרה מבצעת יותר מעצרים בגין העלבת עובד ציבור לעומת הפרעה לעובד ציבור במילוי תפקידו. שוב כמו בנתונים קודמים שפרסמו על מעצרים וכתבי אישום בעבירות שונות הנאכפות על ידי משטרת ישראל גם הפעם נראה בבירור פער אכיפתי בין יהודים ללא יהודים בפעולת המשטרה.

מתוך 461 התיקים שנפתחו מאז הוחל החוק, רק כמה עשרות הבשילו לכתב אישום ובודדים הסתיימו בהרשעה