השבוע התקיים דיון שני בבית המשפט המחוזי בירושלים בעתירה שהגשנו נגד הביטוח הלאומי שמסרב למסור לנו את קוד מחשבון המחייה שהיה באתר הרשות תקופה ארוכה, ולמעשה חישב מהו הסכום המינימלי הדרוש למחייה בכבוד בישראל. ביטוח לאומי טוען שקוד תוכנה אינו מידע לפי חוק חופש המידע.

משמעות הטיעון היא דרמטית, שכן אם לא מדובר במידע המשמעות שכל החוק לא חל עליו ולא ניתן בכלל לבקש את המידע.

לפני כשנה פנינו לביטוח לאומי וביקשנו את מחשבון המחייה ומסמכי האפיון שלו עבור הקליניקה לעוני באוניברסיטת חיפה. העתירה הוגשה באמצעות עורכי הדין אור סדן, דן רוזנטל, דלית קן-דרור פלדמן ורעות כהן, בביטוח הלאומי סירבו וטענו שמדובר בעניין פנימי, טכני, שלא מעניין את הציבור. החלטנו לעתור לבית המשפט. בינתיים הביטוח הלאומי הסיר את המחשבון מהאתר ושיכלל את הטיעון שלא מדובר במידע. הוא גם הודה שהיתה בעיה במחשבון ולכן הוא ירד  מהאתר.

אלא שאנחנו עדיין רוצים את הקוד, למה? כי אנחנו מבקשים הכרעה בסוגיה האם קוד הוא מידע. אנו חיים בעידן שבו אלגוריתמים ומחשבונים מקבלים החלטות, או נותנים המלצות. ואם הם כתובים לא בקוד פתוח והליך האפיון לא גלוי – הם יכולים גם לטעות. איך נדע למשל אם התשובה השלילית התקבלה בגלל שלא מילאנו טופס כהלכה או כשאחד הנתונים שגוי או שפלט התוצאה אינו תואם טווח למשל. בשביל שנוכל לבחון את ההליך עצמו עלינו קודם לקבל קודם הכרעה בסוגיה האם קוד הוא מידע.

הסוגיה הזו מגיעה שוב אל בית המשפט מכיוון שנמנע מלדון בשאלה הזו אי שם ב-2021, אז היא עלתה מול רשות המיסים והתגלגלה גם לבית המשפט העליון.

קראו על העתירה והמאבק המשפטי נגד הביטוח הלאומי

פרוטוקול הדיון

עיקרי טיעון

בקשה למחיקת עיקרי טיעון

תגובה מקדמית