חדשות

האם מותר לשרים לרתום את משאבי משרדם לעניינים מפלגתיים? האם מותר לדובר השר לעסוק גם בפוליטיקה? ולנהג להסיע את השר לאירועים פרטיים? ומה לגבי הצהרת הון, ניהול תיק ניירות ערך ודיווח על קבלת מתנות. שתי ועדות דנו בניסוח הקוד האתי הראוי לשרים. אבל קוד עדיין אין. (וגם את הפרוטוקולים מהדיונים לא מוכנים למסור לנו). רחלי אדרי, הרכזת הארגונית של התנועה, מספרת על עוד מאבק שלנו. ציפי לבני, לטיפולך

20 שקל במקום 101 שקל עבור הגשת בקשת מידע ופטור לעמותות חוקרים ונזקקים; שרת המשפטים, ציפי לבני: אין שום הצדקה שאזרחים ייאלצו לשלם סכומים גבוהים על-מנת לקבל מידע השייך להם. במדינה דמוקרטית מתוקנת כסף לא יכול להוות מחסום להשגת מידע שזכותו של כל אזרח לקבל". אכן כך. נשאר רק לקוות שהפחתת האגרות תוביל לגידול משמעותית במספר הבקשות למידע שהציבור מגיש לרשויות

לפני תשע שנים ביקשנו מצה"ל לספר לנו איך מחושבת נוסחת הקב"א - זו שקובעת את עתידם בחיים של לא מעט צעירים. תשע שנים שצה"ל מסרב לחשוף (כי זה יפגע בביטחון המדינה) ובית המשפט פוחד לפסוק בעתירה (ובינתיים השופט גם פרש). רביב דרוקר כותב על הסיפור המצחיק-עצוב על הדרך הארוכה לחשיפת נוסחת הקוקה קולה של הצבא. המאבק הכי ארוך של התנועה לחופש המידע

המוסדות מתוקצבים ב–4 מיליארד שקל בשנה מכספי ציבור, אבל עד כה נדרשו לחשוף רק מידע מוגבל. מעתה ניתן יהיה לבקש מידע על תרומות, נסיעות לחו"ל של מרצים, ועדות משמעת, ועדות אתיקה ועוד. "שינוי הסטטוס־קוו, שלפיו חוק חופש המידע יחול באופן מלא על מוסדות להשכלה גבוהה בכל נושא למעט נושאים שעלולים לפגוע בחופש אקדמי, הוא האיזון הנכון והמתבקש בין זכות הציבור לדעת לבין הצרכים הטבעיים של האקדמיה", אמרה עו"ד אלונה וינוגרד, מנכ"לית התנועה לחופש המידע

אלונה וינוגרד מתראיינת ל"מעריב" וחושפת: אילו הוצאות נתניהו החליט להמשיך להסתיר, מה היה קורה אם לשכת ראש הממשלה היתה מפרסמת את הוצאותיה מיוזמתה, וגם - נחשו מי הרוויח יותר: עורך הדין עופר דורון, שייצג אותנו בעתירה, או הגנן של הווילה בקיסריה, וכמה עתירות חופש מידע אפשר להגיש בתקציב הנרות הרייחניים של מעון ראש הממשלה. מנכ"לית התנועה על הסערה האחרונה

עד כה חל החוק רק על ענייניהם הכספיים של המוסדות להשכלה גבוהה. בפועל המוסדות האקדמיים ניצלו זאת כדי לסרב לבקשות מידע רבות. את הצעת החוק הגישו חברי הכנסת מיקי רוזנטל, עופר שלח, עמרם מצנע ומיכל רוזין. "החלת חוק חופש המידע על המוסדות להשכלה גבוהה מעבירה מסר לפיו חופש המידע חיוני גם למוסדות שנתפשו עד כה כמוסדות לא ציבוריים במובהק", אומרת אלונה וינוגרד מנכ"לית התנועה לחופש המידע

ביקשנו ממעון ראש הממשלה ומבית הנשיא את פירוט הוצאותיהם. מבית הנשיא נענו לבקשה אך מלשכת נתניהו סירבו - עד שפנינו לבית המשפט. "במקרה זה, נדרש הליך משפטי רק בשל העובדה שמשרד ראש הממשלה התעלם מדרישה בסיסית לקבלת מידע, שאמור להיות חשוף לציבור באופן יזום על ידי הרשות עצמה. נותר לקוות שבפעם הבאה לא נזדקק להליך משפטי לקבלת מידע בסיסי מעין זה", אומר עו"ד עופר דורון שמייצג את התנועה בהליך.

התנועה פנתה לבנק ישראל כדי לקבל את פרוטוקולים מדיוני הוועדה למינוי דרקטורים מטעם הציבור בבנק לאומי. בנק ישראל השיב: הפרוטוקולים אינם בידנו. "ראוי שבנק ישראל יוציא את הוועדה למינוי דח"צים מהחושך אל האור ויניח את דעת הציבור, שהיא אכן מתנהלת ללא שיקולים זרים. אנחנו יודעים מה הדרך הטובה ביותר לעשות את זה", כותבת מנכ"לית התנועה

בעקבות סרובו של משרד הבריאות לפניית התנועה לפרסם את דו"ח מדרג החיידקים השנתי הכולל את "מדד החיידקים" של כל בית חולים, עתרנו לבית המשפט. "לא ייתכן שנתוני התמותה מזיהומים בבתי חולים יישארו סוד כמוס", נכתב בעתירה, "זהו מידע קריטי לציבור ויש לו השלכות ישירות על בריאותו". על פי דו"ח מבקר המדינה 6,000-4,000 חולים בשנה מתים כתוצאה מזיהומים בבתי חולים, רבים מהמקרים היו יכולים להימנע. אנו מאמינים שפרסום הנתונים יתמרץ את המערכת להשתפר

גידול של 120 עובדים ב-3 שנים; 70% מההכנסות – לשכר. כך עולה מנתונים שמסר מכון התקנים בעקבות בקשת מידע שהגישה התנועה. עם זאת, המכון השיב באופן חלקי ונמנע מחשיפת כל המידע שביקשנו