הגישו בקשה

התפיסה שבבסיס חוק חופש המידע קובעת כי כל המידע שנוצר ונאגר על-ידי הרשויות במדינה, הינו רכוש שלנו. מדריך לאזרח שרוצה לבקש ולקבל מידע

סעיף 14 מונה את הגופים עליהם לא חל החוק, בהם גופים המופקדים על ביטחון המדינה, דוגמת השב"כ, המוסד והמשטרה. ואולם, במאמר שכתב פרופ אהרון ברק הוא מעלה את האפשרות שחובת הגילוי חלה על גופים אלה מכוח ההלכה הפסוקה

החשש מפגיעה בצד שלישי כלל אינו סייג המופיע בחוק. הרשות אינה יכולה להעלות טענה זו כבסיס לסירוב למסור מידע. כל שנקבע הוא שאם יש חשש כזה, חובה להודיע לצד השלישי ולשמוע את עמדתו. ס’ 13 לחוק.

סוד מסחרי הינו רק מידע שלו עצמו יש ערך כלכלי (למשל "הנוסחה" של קוקה קולה) או שהגילוי שלו עלול לפגוע ישירות באינטרס מקצועי, כלכלי או מסחרי. לא כל מידע הקשור לעסק הוא "סוד מסחרי". בסעיף יש חריג, הקובע סוגי מידע בתחום איכות הסביבה המוחרגים מהסייג. סעיף 9(ב)( 6) לחוק.

סעיף 9(ב)(4) לחוק

סעיף 9 (ב)( 2 ) לחוק

לא כל מידע הנוגע לאדם מסוים וכולל פרטים כלשהם עליו, מהווה פגיעה בפרטיות. כשמושמעת טענה כזו, היא חייבת להסתמך על אחד מסעיפי "חוק הגנת הפרטיות", ואם היא נסמכת על סעיף כזה, בשלב שני על הרשות לאזן את האינטרס הציבורי הטמון בגילוי מול הפגיעה בפרטיות. סעיף 9 (ב)( 3 ) לחוק.

סעיף 9 (ב)(1).

13 עצות לטיפול יעיל בבקשת מידע לא להשתמש בחוק שלא לצורך – לעתים ניתן להשיג את המידע המבוקש באמצעות שיחת טלפון פשוטה אל הפקיד הרלוונטי ברשות הציבורית. הסיכוי להצליח בכך תלוי בשלושה: עיקר באופיו של הפקיד, וגם במהות המידע ובזמינות שלו. אם מדובר בפקיד/ה מסביר/ת פנים, ובמידע שאינו מעורר קושי מיוחד ושאיתו אינו דרוש עירוב […]

העובדה שלרשות נדרשת השקעה מרובה למסירת המידע, נובעת לא אחת מניהול רשלני של המידע שבידי הרשות וחוסר הפנמה של החובה להיות ערוכים למסירת מידע לציבור. במקרים כאלה אין לקבל טענת "הקצאת משאבים בלתי סבירה". סעיף 8(1) לחוק.